רש"י על דניאל· רש״י
פרק ב · פסוק מא
חֲסַף דִּי פֶחָר. חֶרֶס שֶׁל יוֹצֵר, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּגְּמָרָא מָאנֵי דְפַחְרָא (תענית ז.):
מַלְכוּ פְלִיגָה תֶהֱוֵה. מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶה, שְׁנֵי מְלָכִים יִהְיוּ מִמֶּנָּה כְּאֶחָד, חָזָק וְחַלָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ לְמַטָּה מִן קְצָת מַלְכוּתָא תֶהֱוֵה תַקִּיפָא:
וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ. אַף הַחַלָּשׁ יְהֵא חָזָק עַל אֲחֵרִים עַל יְדֵי חוֹזֶק חֲבֵרוֹ, שֶׁיִּירְאוּ מִפָּנָיו. וְזֶה מִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ, מִן חוֹזֶק מַצַּב הַבַּרְזֶל, יִהְיֶה בַּמֶּלֶךְ הַחַלָּשׁ:
כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה. כָּל־עוּמַּת שֶׁרָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בַּחֲרָסִית הַטִּיט: