רש"י על דניאל· רש״י
פרק ב · פסוק לט
וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ. וְאַחֲרֶיךָ, אַחַר מַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר בִּנְךָ, תָּקוּם מַלְכוּת שֶׁתִּטֹּל הַשְּׂרָרָה מִזַּרְעֲךָ, נְמוּכָה וּשְׁפֵלָה מִמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ:
אֲרַע. תַּחְתּוֹנָה וּנְמוּכָה, כְּמוֹ שֶׁהַכֶּסֶף נָמוּךְ וְשָׁפָל מֵהַזָּהָב, וְרָאִיתָ שֶׁהֶחָזֶה שֶׁהִיא אַחַר הָרֹאשׁ הִיא שֶׁל כֶּסֶף, כָּךְ תְּהֵא מַלְכוּת מָדַי וּפָרַס אַחַר מַלְכוּת בָּבֶל שְׁפָלָה מִמַּלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר:
וּמַלְכוּ תְּלִיתָאָה אָחֳרִי. אַחֶרֶת:
דִּי נְחָשָׁא. חֲסִינָא כִּנְחֹשֶׁת, וְהִיא מַלְכוּת יָוָן מַלְכוּת אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדָן: