רש"י על דניאל· רש״י
פרק ב · פסוק לח
וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְהוֹן. וְהִשְׁלִיטְךָ עַל כֻּלָּם, שֶׁאֲפִלּוּ גּוֹזֵר עַל הַסּוּס לֹא יְהֵא צוֹנֵף, וְעַל הָעוֹף לֹא יִפְרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לְעָבְדוֹ״ (ירמיה כז:ו):
אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. רֹאשׁ הַזָּהָב שֶׁל הַצּוּרָה שֶׁרָאִיתָ אַתָּה הוּא, שֶׁמַּלְכוּתְךָ חֲזָקָה וְעַתָּה קַיֶּמֶת, וְהִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד: