רש"י על דניאל· רש״י
פרק ב · פסוק יב
כָּל קֳבֵל דְּנָה. לְעֻמַּת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת:
מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא. הָיָה הַמֶּלֶךְ בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל:
בְּנַס. בְּזַעַף, ״וְהִנָּם זֹעֲפִים״ (בראשית מ:ו) תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְהָא אִינּוּן נְסִיסִין״:
וַאֲמַר לְהוֹבָדָה. וַיֹּאמֶר לְהַאֲבִיד, וָי״ו שֶׁל וַאֲמַר נִתְעַצְּמוּ בּוֹ מְנַחֵם וְדוּנָ״שׁ, מְנַחֵם דָּחַק עַצְמוֹ לָתֵת בֵּי״ת שֶׁל בְּנַס בִּיסוֹד הַתֵּיבָה וְלֹא פָּתַר בְּנַס וּקְצַף לְשׁוֹן שְׁמוֹת דְּבָרִים אֶלָּא לְשׁוֹן פֹּעַל רָגַז וְקָצַף הַרְבֵּה, וְאָמַר לְהַאֲבִיד וָי״ו שֶׁבְּוַאֲמַר דְּחָקוֹ לִפְתֹּר כֵּן, וְדוּנָשׁ אָמַר אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בֵּי״ת בְּנַס יְסוֹד בַּתֵּיבָה אֶלָּא שֵׁם דָּבָר הוּא, וְכֵן פָּתְרוֹ בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל אָמַר לְהַאֲבִיד, וְשָׁם הַוָּי״ו טְפֵלָה וִיתֵרָה כְּמוֹ וָי״ו שֶׁל ״וְרֶכֶב וָסוּס״ (תהלים עו:ז). וַאֲנִי אוֹמֵר אֵין הַוָּי״ו דְּחוּקָה לִהְיוֹת טְפֵלָה וִיתֵרָה כִּי כֵּן פִּתְרוֹנוֹ מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא הַמֶּלֶךְ נִהְיָה בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל וְאָמַר בְּזַעְפּוֹ לְהַאֲבִידָם וּמִן הַמִּקְרָאוֹת קִצְרֵי לָשׁוֹן הִיא: