רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כא · פסוק יא
וַיֶּזֶן. כָּל מִי שֶׁעוֹזֵב וּמֵימֵר יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹפֵל לְשׁוֹן זְנוּת שֶׁעָשָׂה, דּוּגְמַת אִשָּׁה מְזַנָּה וּמְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים, וְדוֹמֶה ״כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ״ (הושע א:ב); ״וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר וְגוֹ׳״ (דברים לא:טז):