אור ברסלב

רש"י על דברי הימים ב· רש״י

פרק כא

פרק כ

פסוק ז

נִיר. פֵּירוּשׁ: עוֹל עַל יִשְׂרָאֵל:

פסוק ח

בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם וגו׳. כִּי דָוִד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם (מלכים א יא:טו-טז), וַיִּתֵּן בָּהֶם נְצִיבִים בִּמְקוֹם מֶלֶךְ (שמואל ב ח:יד), וּפָרְעוּ לוֹ מַס. וְכֵן הָיוּ עוֹשִׂין כָּל מַלְכֵי יְהוּדָה: נוֹתְנִין הַנְּצִיבִים הַטּוֹבִים בְּעֵינֵיהֶם (מלכים א כב:מח). וּמִימָיו שֶׁל יְהוֹרָם וָאֵילָךְ פָּשְׁעוּ מִתַּחַת יַד יְהוּדָה:

פסוק ט

הַסּוֹבֵב אֵלָיו. וַיַּךְ אוֹתוֹ אֱדוֹם הַסּוֹבְבִים וְסוֹמְכִים לוֹ לְעָזְרוֹ; כִּי הָיָה דַּרְכָּם, כְּשֶׁנּוֹצְחִים בַּמִּלְחָמָה הָיוּ תּוֹפְשִׂים הָאֲנָשִׁים הַגִּבּוֹרִים וּמְבִיאִים אוֹתָן עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יִתְוַסְּפוּ עַל שׂוֹנְאֵיהֶם לִהְיוֹת לְעֶזְרָה לֶאֱדוֹם בְּנֵי עַמָּם; וְקָם לַיְלָה פִּתְאוֹם וְהָרְגָם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ הַסּוֹבֵב אֵלָיו – סְמוּכִים לְפָנָיו:

פסוק י

וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם! אֶלָּא כֵּן דֶּרֶךְ הַפָּסוּק, לְפִי שֶׁהִפְסִיק בֵּנְתַּיִם פָּסוּק אֶחָד, וְרוֹצֶה לוֹמַר: אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, לְכָךְ סִדְּרָן מִתְּחִלָּה. וְאוֹמֵר: וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם, אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה. שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה, וְהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל גְּבוּל אֱדוֹם, כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ״וַיְהִי הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם״ (יהושע טו:כא), וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁמָּרְדוּ אֲדוֹמִיִּים, מָרְדוּ אַף הֵם בָּעֵת הַהִיא, שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֱדוֹם וְעָזְרוּ לֶאֱדוֹם; וְזֶהוּ אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה:

כִּי עָזַב אֶת ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו. מַגִּיד מַה גָּרַם לוֹ שֶׁמָּרְדוּ בְיָמָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר מַלְכֵי יְהוּדָה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו:

פסוק יא

וַיֶּזֶן. כָּל מִי שֶׁעוֹזֵב וּמֵימֵר יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹפֵל לְשׁוֹן זְנוּת שֶׁעָשָׂה, דּוּגְמַת אִשָּׁה מְזַנָּה וּמְנָאֶפֶת מֵאֲחֵרִים, וְדוֹמֶה ״כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ״ (הושע א:ב); ״וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר וְגוֹ׳״ (דברים לא:טז):

פסוק יב

וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ. לְאַחַר שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם בָּא לוֹ כְּתָב זֶה שֶׁל נְבוּאָה זוֹ:

פסוק יז

וַיִּבְקָעוּהָ. כְּמוֹ ״נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִיעֶנָּה״ (ישעיה ז:ו), וְכֵן ״לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם״ (מלכים ב ג:כו):

פסוק יט

וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ. אוֹתוֹ קֵץ שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא:

וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְאוֹתוֹ שְׂרֵפָה, לְפִי שֶׁחָלָה בָָָּחֳלָיִים רָעִים וּבְשָׂרוֹ מַסְרִיחַ, לֹא חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ שְׂרֵפָה, וְגַם לֹא נִקְבַּר בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים:

פסוק כ

בְּלֹא חֶמְדָּה. פִּתְרוֹן: כָּל יָמָיו הָיָה בְּרָעָה וּבְתַחֲלוּאִים, וְעָלָיו נִתְקַיֵּים ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְגוֹ׳״ (דברים ל:טו), וְגַם ״קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז״ (איוב יד:א):

תוכן העניינים

רש"י על דברי הימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה