רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק י · פסוק טז
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מוּסָב עַל מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד: מַה לַעֲזֹב אָהֳלֵינוּ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, לֹא כֵן, אֶלָּא לְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְאֹהָלָיו:
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד. מוּסָב עַל וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי, כְּלוֹמַר: אֵין לָנוּ בּוֹ נַחֲלָה אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים בּוֹ וְלִרְאוֹת בּוֹ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים:
רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד. אֵין אָנוּ צְרִיכִין לוֹ לֵילֵךְ שָׁם, יִהְיֶה לְךָ לְבַדְּךָ (וְכָל זֶה לֹא נִרְאֶה לִי), אֶלָּא רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד, אִי אִפְשָׁנוּ לֹא בְּךָ וְלֹא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּךָ: