רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק י
פסוק א
כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ. בִּשְׁכֶם שֶׁהוּא מְקוֹם יָרָבְעָם שֶׁבְּחֵלֶק אֶפְרַיִם, ״וְיָרָבְעָם אֶפְרָתִי״ (מלכים א יא:כו). וְכָל זֹאת הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם דְּבָרוֹ: ״קָרוֹעַ אֶקְרַע הַמַּמְלָכָה״ (מלכים א יא:יא):
פסוק ב
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ. פִּתְרוֹן: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מִקּוֹדֶם לָכֵן שֶׁבָּאוּ לְהַמְלִיכוֹ בִּשְׁכֶם כְּשֶׁהוּא עוֹדֶנּוּ בְּמִצְרַיִם:
פסוק ג
וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ וַיָּבֹא. וְכָל זֶה לְהוֹדִיעֵנוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ יָרָבְעָם עַצְמוֹ בָּא לְהַמְלִיכוֹ לִרְחַבְעָם, וְהֵסֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר דְּבָרָיו עַד שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעָם:
פסוק ד
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ. כִּי אִישׁ טוֹרֵחַ בִּמְלָאכָה הָיָה, וְעָלֵינוּ הִטִּיל לְפַרְנֵס פּוֹעֲלָיו וְהַמַּס; כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס וְגוֹמֵר״ (מלכים א ה:כז):
פסוק ו
נוֹעָצִים. כְּמוֹ יוֹעֲצִים, וְכֵן יֹאמַר מִן יוֹדְעִים – נוֹדָעִים; אַךְ יוֹעֲצִים – לְהַבָּא, נוֹעָצִים – נִתְיַעֲצִים כְּבָר:
פסוק י
קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִמָּתְנֵי אָבִי; כְּלוֹמַר: אֲנִי חָזָק מִמֶּנּוּ:
פסוק יא
הֶעְמִיס. כְּמוֹ ״וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמוֹרוֹ״ (בראשית מד:יג):
בָּעַקְרַבִּים. בְּרִימְ״ן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַ״ז, שֶׁעוֹקְצִין כַּעֲקְרַבִּים:
פסוק טו
כִּי הָיְתָה נְסִבָּה לְמַעַן הָקִים ה׳ אֶת דְּבָרוֹ. כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים (מלכים א יא:לא) לְהָסִיר מִמֶּנּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלִיתֵּן לְיָרָבְעָם. וְזֶהוּ ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״ (בראשית מט:י) – לֹא יֵרֵד מִמַּלְכוּתוֹ, ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ (בראשית מט:י) – פִּתְרוֹן: עַד כִּי יָבֹא יְהוּדָה שִׁילֹה לְהַמְלִיךְ שָׁם רְחַבְעָם, וְשָׁם ״לוֹ יִקְּהַת עַמִּים״ (בראשית מט:י) לְהַמְלִיכוֹ, וְשָׁם נֶחְלְקָה הַמַּלְכוּת וְאָבַד מַלְכוּת שֶׁל עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים. וְשְׁכֶם עִיר קְטַנָּה סְמוּכָה לְשִׁילֹה, כְּדִכְתִיב ״וְהִנֵּה חַג לַה׳ בְּשִׁילוֹ מִיָּמִים יָמִימָה… בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה״ (שופטים כא:יט), וּכְתִיב בְּיִרְמְיָה ״מִשְּׁכֶם״ וּ״מִשִּׁלֹה״ (ירמיה מא:ה). וְלִכְבוֹד מִשְׁכַּן שִׁילֹה נֶאֱסָפִים לִשְׁכֶם, שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲסִיפַת בְּנֵי אָדָם וּסְמוּכָה לְשִׁילֹה, וּכְשֶׁנֶּאֱסָפִים בִּשְׁכֶם, אָז ״יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״ (בראשית מט:י), שֶׁשָּׁם הַמַּלְכוּת נֶחְלְקָה:
פסוק טז
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מוּסָב עַל מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד: מַה לַעֲזֹב אָהֳלֵינוּ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, לֹא כֵן, אֶלָּא לְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְאֹהָלָיו:
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד. מוּסָב עַל וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי, כְּלוֹמַר: אֵין לָנוּ בּוֹ נַחֲלָה אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים בּוֹ וְלִרְאוֹת בּוֹ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים:
רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד. אֵין אָנוּ צְרִיכִין לוֹ לֵילֵךְ שָׁם, יִהְיֶה לְךָ לְבַדְּךָ (וְכָל זֶה לֹא נִרְאֶה לִי), אֶלָּא רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד, אִי אִפְשָׁנוּ לֹא בְּךָ וְלֹא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּךָ:
פסוק יח
הֲדוֹרָם. הוּא ״אֲדוֹנִירָם״ (מלכים א ד:ו) שֶׁבִּימֵי שְׁלֹמֹה גְּדֻלָּתוֹ גְּדוֹלָה, וּבִימֵי רְחַבְעָם נִשְׁפְּלָה גְּדֻלָּתוֹ, עַל כֵּן נִקְרָא הֲדוֹרָם:
וַיִּרְגְּמוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶבֶן. וּלְפִי שֶׁרְחַבְעָם לֹא יָדַע הַסִּבָּה וְהַקֶּשֶׁר שֶׁהֵסַבּוּ מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן נֶהֱרַג כְּשֶׁשָּׁאַל הַמַּס שֶׁקָּצַב עֲלֵיהֶם שְׁלֹמֹה:
פסוק יט
וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִיד. לְשׁוֹן מַרְדּוּת, וְדֻגְמָא: ״בְּיָמָיו פָּשַׁע מוֹאָב וְגוֹ׳״ (מלכים ב א:א), ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז״ (משלי יח:יט), ״אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה״ (דברי הימים ב כא:י):