רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ד · פסוק כא
בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה. לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא יִחֲסוֹ, מְיַחֲסוֹ עַתָּה; שֶׁמִּשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד מַקְדִּים לְיַחֵס בְּנֵי תָמָר, פֶּרֶץ וְזֶרַח, שֶׁמֵהֶם יָצָא גַּם הוּא, וְעַכְשָׁיו שֶׁיִּחֵס כָּל מִשְׁפְּחוֹת פֶּרֶץ, מַתְחִיל לְיַחֵס כָּל מִשְׁפְּחוֹת שֵׁלָה שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר:
וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבוֹדַת הַבּוּץ. לִירִיעוֹת הַמִּקְדָּשׁ, אַף הֵם הָיוּ מִבְּנֵי שֵׁלָה: