רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ד · פסוק יח
וְאִשְׁתּוֹ הַיְהוּדִיָּה. אֵשֶׁת כָּלֵב שֶׁנּוֹלְדָה מִיהוּדִית:
יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְגוֹ׳. שָׂרֵי הָעֲיָרוֹת, כְּדִכְתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ ״וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ״ (יהושע טו:נו) וְ״חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר״ (יהושע טו:נח), ״יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה״ (יהושע טו:לה):
וְאֵלֶּה בְּנֵי בִתְיָה בַת פַּרְעֹה. הַוָּי״ו מַפְרֶדֶת בֵּין בְּנֵי יְהוּדִיָּה וּבֵין בְּנֵי בִתְיָה:
אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד. כָּלֵב הוּא מֶרֶד, שֶׁמָּרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים (סנהדרין יט:). וְכֵן דֶּרֶךְ הַיַּחַס, שֶׁאֲפִילוּ לְאֶחָד אוֹמֵר בְּנֵי, כְּמוֹ וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז: