רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ד · פסוק טו
וּבְנֵי כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תמורה טז.): כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה זֶה ״כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן״ (דברי הימים א ב:יח), וְלָמָּה נִקְרָא בֶּן יְפֻנֶּה? שֶׁפָּנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי יִחֵס כְּבָר מִשְׁפַּחַת כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן, שֶׁהֲרֵי כֵּן הַדֶּרֶךְ, שֶׁמְּיַחֵס קְצָת וּמְדַלֵּג עַל מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת, וְאַחַר כֵּן תּוֹפֵשׂ מִשְׁפָּחָה רִאשׁוֹנָה:
וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז. כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ: וּקְנַז: