רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק כה
אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ. מֵ״ם חֲטַף קָמַץ, וּפִתְרוֹנוֹ: מֶמְשַׁלְתּוֹ – שֶׁאֵין בְּרִיָּה מוֹשֶׁלֶת עָלָיו. וְהוּא שֵׁם דָּבָר: מוֹשֵׁל וְשִׁלְטוֹן, וְעַל כֵּן הַמֵּ״ם מְנֻקֶּדֶת בַּחֲטַף קָמַץ:
הֶעָשׂוּ. כְּמוֹ ״הֶעָשׂוּי״ (שמות ג:טז), וְלֹא יָדַעְתִּי לוֹ רֵיעַ. וּפִתְרוֹנוֹ: הֶעָשׂוּי בְּלִי פַּחַד וּמְחִתָּה, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִן הַבְּרִיּוֹת; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּסּוּס ״יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת״ (איוב לט:כב):