רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק כד
אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב. כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵחַ וְשָׁט בַּיָּם, אַחֲרָיו מֵאִיר נָתִיב הַתְּהוֹם; שֶׁלְּפִי שָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ, וְאֵין שָׁם מַיִם מֵחֲמַת מְרוּצַת פְּרִיחָתוֹ:
יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה. תְּהוֹם חָשׁוּב לְפָנָיו בְּחַלָּשׁוּת וְתַשּׁוּת:
לְשֵׂיבָה. לְחַלְשׁוּת שֶׁל זִקְנָה וְשֵׂיבָה: