רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק יח
מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם. גִּבּוֹר הַמַּשִּׂיגֵהוּ לְהִלָּחֵם בְּחֶרֶב – לֹא יִתְקַיֵּם חַרְבּוֹ, כִּי הוּא יִשְׁבְּרֶנָּה:
חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה. וְכֵן כָּל כְּלֵי מִלְחָמָה הַלָּלוּ שֶׁבְּיַד הַמַּשִּׂיג, לֹא יִתְקַיְּמוּ וְלֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו שֶׁל לִוְיָתָן. מַסָּע. יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהוּא אֶחָד מִכְּלֵי מִלְחָמָה, כְּמוֹ חֶרֶב וַחֲנִית וְשִׁרְיָה. וְיֵשׁ לוֹמַר מַסָּע דּוּגְמַת ״אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע וְגוֹ׳״ (מלכים א ו:ז). וְזֶהוּ פִּתְרוֹנוֹ: חֲנִית מַסָּע שֶׁהוּא גָּדוֹל וְאֵינוֹ נוֹחַ לְטַלְטֵל כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגָלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי ״וְחֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ׳״ (שמואל א יז:ז):
וְשִׁרְיָה. שִׁרְיוֹן: