רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק טז
לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן. לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ חָזָק וּמְיֻסָּד כְּאֶבֶן הַקְּבוּעָה וּנְתוּנָה בִּיסוֹד הַבִּנְיָן בְּחֹזֶק:
יָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית. כּוֹפֵל מִלָּתוֹ, שֶׁמְּיֻסָּד לִבּוֹ וְקָבוּעַ כְּפֶלַח שֶׁל רֵחַיִם, שֶׁנָּתוּן בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל פֶּלַח רֶכֶב. שֶׁפֶּלַח רֶכֶב שֶׁלְּמַעְלָה – הוּא סוֹבֵב וּמִתְגַּלְגֵּל וְטוֹחֵן, וְשֶׁל מַטָּה – אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ כִּי קָבוּעַ הוּא בִּמְקוֹמוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט (ישעיהו מ:כ). הוּא נִקְרָא ׳פֶּלַח׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ״ (שופטים ט:נג), וְאֶת שֶׁלְּמַטָּה קָרוּי פֶּלַח תַּחְתִּית: