רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק טו
מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ. נִדְבָּקוֹת וּתְכוּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, שֶׁהַדָּגִים הֵן נַעֲשִׂין חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת בִּבְשָׂרוֹ, וּמְדֻבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּבְדָג גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל, נִרְאוֹת חֲתִיכוֹת כְּשֶׁהֵן שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ וְזוֹ אֵצֶל זוֹ. וְכֵן הוֹלֵךְ סִדּוּר הַמִּלָּה: תְּחִלָּה דִּבֵּר בְּקַשְׂקַשּׂוֹתָיו שֶׁל לִוְיָתָן וְאַחַר כֵּן בַּחֲתִיכוֹת בְּשָׂרוֹ וְחֹזֶק לִבּוֹ:
מַפְּלֵי. לְשׁוֹן כְּפִילוּת חֲתִיכוֹת. וְיֵשׁ לוֹמַר כְּמוֹ פְּלָאֵי פְּלוּיֵי שֶׁבִּלְשׁוֹן גְּמָרָא (נדה כא:) לְשׁוֹן בִּקּוּעַ בִּקּוּעֵי חֲתִיכוֹתָיו:
דָבֵקוּ. בֵּי״ת קְמוּצָה בְּקָמַץ קָטָן, כְּמוֹ ״וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה״ (איוב כט:י), וְכֵן הַרְבֵּה בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק:
יָצוּק עָלָיו. כָּל מַפָּל וּמַפָּל יָצוּק זֶה עַל זֶה אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט וְלֹא יִתְפָּרֵד זֶה מֵעַל זֶה. יָצוּק לְשׁוֹן ״מוּצָק״ (איוב לז:יח), וְהוּא לְשׁוֹן עָשׂוּי, כְּמוֹ יָרוּד מִן יָרַד, יָצוּק מִן יָצַק, ״יָדוּעַ״ (ישעיה נג:ג) מִן יָדַע: