רש"י על איוב· רש״י
פרק לז · פסוק כד
לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים. מִלְּהִתְוַכֵּחַ אֵלָיו, (כִּי) לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב. הַמִּתְחַכְּמִים אֵלָיו, כִּי אֵין חָכְמָתָם בְּעֵינָיו כְּלוּם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל אִיּוֹב (ראש השנה יז.), שֶׁאָמַר לוֹ אֱלִיהוּא: לְפִי שֶׁהָיִיתָ מֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל דּוֹרְךָ חִנָּם, לְפִיכָךְ לֹא זָכִיתָ לְהִתְקַיֵּם לְךָ בָּנִים חַכְמֵי לֵב: