רש"י על איוב· רש״י
פרק לז · פסוק כג
שַׁדַּי לֹא מְצָאנוּהוּ שַׂגִּיא כֹחַ. לְעוֹרֵר מִשְׁפָּטָיו עַל הַבְּרִיּוֹת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, כִּי אִם בְּרַחֲמִים. וְכַפָּרַת הַבְּרִיּוֹת שָׂם בְּדָבָר מוּעָט לְפִי הַיְּכֹלֶת: קֹמֶץ מִנְחָה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, בָּקָר וְצֹאן; וְלֹא טָרַח לְבַקֵּשׁ רְאֵם וְיַחְמוּר:
וּמִשְׁפָּט. יִסּוּרִין:
לֹא יְעַנֶּה. הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, וְכֵן לֹא יְעַנֶּה הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִדַּאי בְּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם ״אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ״ (דברים טז:יז):