אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק לז

פרק לו

פסוק א

וְיִתַּר. וְיִקְפֹּץ, כְּמוֹ ״לְנַתֵּר בָּהֶם עַל הָאָרֶץ״ (ויקרא יא:כא). וְזוֹ הִיא שֶׁלִּבּוֹ תּוֹהֶה:

פסוק ב

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קוֹלוֹ. הָרְעָמִים שֶׁהוּא מַרְעִים בָּרָקִיעַ, כְּהֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו:

פסוק ג

תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. רְאִיתִיו, כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז). וְהֵם אוֹתָם אוֹרוֹת שֶׁהַבְּרָקִים מְאִירִים:

פסוק ד

אַחֲרָיו. שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר, יִשְׁאַג הָרַעַם וּמַרְעִים בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ, וְהֵם בְּרָקִים וּרְעָמִים הַמְּבִיאִים אֶת הַמָּטָר:

וְלֹא יְעַקְּבֵם. הַמָּקוֹם:

כִּי יִשָּׁמַע. לְפָנָיו קוֹלוֹ שֶׁל מַפְגִּיעַ (איוב לו:לב):

יְעַקְּבֵם. יַכְרִיתֵם, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ (סוטה טז.): בְּשָׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא:

פסוק ו

כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר. עַל יְדֵי הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ:

הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ. כְּלוֹמַר מֵאַרְבַּע רוּחוֹת יָבֹא:

פסוק ז

בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא לְפָנָיו, הָאָדָם עַצְמוֹ חוֹתֵם כְּתַב יָדוֹ בְּיוֹם מוֹתוֹ עַל עֲבֵירוֹת שֶׁעָבַר, הַכְּתוּבוֹת לְפָנָיו:

לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. לְהוֹדִיעַ עַל מָה הוּא נִידּוֹן:

פסוק ח

וַתָּבֹא חַיָּה בְמוֹ אָרֶב. כְּלוֹמַר: וְעוֹד שְׁלוּחִים הַרְבֵּה יֵשׁ לַמָּקוֹם לִיפָּרַע פּוּרְעָנוּתָיו, שִׁלּוּחַ חַיּוֹת רָעוֹת וְסוּפָה וְקָרָה:

פסוק ט

וּמִמְּזָרִים. אוֹצָר יֵשׁ וּשְׁמוֹ מְזָרִים:

פסוק י

מִנִּשְׁמַת. מֵרוּחוֹ:

וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. בִּיצִיקָה לְפֻרְעָנוּת:

פסוק יא

אַף בְּרִי. שֵׁם מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲנָנִים, וְהוּא יָפִיץ עֲנַן מְטָרוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם:

עֲנַן אוֹרוֹ. עֲנַן מְטָרוֹ:

פסוק יב

וְהוּא. הַמְּמֻנֶּה:

מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. שֶׁל מָקוֹם:

לְפָעֳלָם. שֶׁל גְּשָׁמִים. לְפֹעַל הַמּוּטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, אִם טוֹב וְאִם רַע, מִתְהַפֵּךְ בִּמְסִבּוֹת הַרְבֵּה. כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (ראש השנה יז:): הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָסְקוּ לָהֶם גְּשָׁמִים; לְסוֹף סָרְחוּ – לִפְחוֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה; אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִידָם שֶׁלֹּא בִזְמַנָּם, וְעַל אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶם. וְעִתִּים לְטוֹבָה; כֵּיצַד? וְכוּ׳:

כָּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. לְאוֹתָן גְּשָׁמִים לַעֲשׂוֹת לָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. מַקִּיף עֲנָנִים וְרוּחוֹת סְבִיבוֹת הֶהָרִים, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתִים מִכָּל רוּחוֹתֵיהֶם. בְּאַגָּדַת ׳וְהָיָה עֵקֶב׳ (ספרי דברים לט):

פסוק יג

אִם לְשֵׁבֶט. אִם לְפוּרְעָנוּת בְּנֵי אָדָם, מוֹרִידָם בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁאֵין מְקוֹם זְרִיעָה:

אִם לְאַרְצוֹ. לְהוֹרִידָם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר בִּתְחִלַּת דִּין, לֹא לְשֵׁבֶט וְלֹא לִפְנִים מִן הַשּׁוּרָה, אֶלָּא בְּבֵינוֹנִית:

אִם לְחֶסֶד. שֶׁנַּעֲשׂוּ הַדּוֹר עַכְשָׁיו יוֹתֵר צַדִּיקִים מִשֶּׁהָיוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאוֹתָן גְּשָׁמִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּבֵינוֹנִית, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹת מְסִבּוֹתֵיהֶם, לֵירֵד בְּחֶסֶד בִּזְמַנָּם, וְעַל הָאָרֶץ הַצְּרִיכָה לָהֶם; שֶׁלֹּא תֵּרֵד הַטִּפָּה מֵהֶם לְאִבּוּד:

יַמְצִיאֵהוּ. לַמָּטָר, לְאַחַת מִן הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ:

פסוק טו

בְּשׂוּם אֱלוֹהַּ. חֹק בְּרִית עֲלֵיהֶם, הֵיאַךְ תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר:

פסוק טז

מִפְלְשֵׂי עָב. גִּילּוּי עָב, לְשׁוֹן מָבוֹי מְפוּלָּשׁ. כְּלוֹמַר: לְאָרְכָּן וּלְרָחְבָּן שֶׁל עָבִים:

הֲתֵדַע. עֲלֵיהֶם מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים:

פסוק יז

אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים. בַּמֶּה בְּגָדֶיךָ חַמִּים? בְּהַשְׁקִיטִי אֶרֶץ מֵרוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁאֵינָהּ הוֹרֶגֶת אֶת הָעוֹלָם בְּקָרָה; שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית מְחַמֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית״ (יונה ד:ח) – שֶׁמַּשְׁתֶּקֶת כָּל הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ:

פסוק יח

חֲזָקִים. הָרְקִיעִים:

כִּרְאִי מוּצָק. כִּרְאִי שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת בּוֹ, (מוּצָק טְרִישְׁטְיֵי״ר וְהוּא חָזָק בְּיוֹתֵר):

פסוק יט

הוֹדִיעֵנוּ מַה נֹּאמַר לוֹ. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיבֵנוּ עִמּוֹ. לֹא נוּכַל לַעֲרֹךְ אֵלָיו מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ. אֲשֶׁר סִתְרוֹ וּסְבִיבוֹתָיו (תהלים יח:יב):

פסוק כ

הֲיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר. וְכִי כְּמִדַּת הַבְּרִיּוֹת הוּא, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּסַפְּרוּ אֵלָיו דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּינוּ?

אִם אָמַר אִישׁ. אוֹמֵר מִפִּיו:

כִּי יְבֻלָּע. יְגֻלֶּה אֵלָיו מִיָּד, כְּמוֹ ״פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ״ (שמואל ב יז:טז) יִגָּלֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (מגילה יח.) הַיְסֻפַּר כָּל שִׁבְחוֹ לוֹ כִּי אֲדַבֵּר. כִּי נְדַבֵּר בּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ, אִם אָמַר אִישׁ, לְסַפְּרָם כֻּלָּם כִּי יְבֻלָּע. מִמְּקוֹמוֹ:

פסוק כא

וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר. בְּסוֹף דְּבָרָיו אֶל אֱלִיהוּא חָזַר לְקַנְתֵּר אוֹתָן שְׁלֹשֶׁת רֵיעֵי אִיּוֹב עַל לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה (איוב לב:א-ג), וְאָמַר: וְעַתָּה, שְׁלֹשֶׁת רֵיעֶיךָ אֵלֶּה, שֶׁהָיָה לָהֶם לַהֲשִׁיבְךָ כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, לֹא רָאוּ אוֹר. נַעֲשׂוּ הֵמָּה כִּנְפָלִים אֲשֶׁר לֹא רָאוּ חָכְמָה (איוב ג:טז):

בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים. דּוֹמֶה לַבְּהִירִים הַנִּרְאִים בַּשְּׁחָקִים, לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם:

וְרוּחַ עָבְרָה. וְרוּחַ בָּא וּמְטַהֲרָתָן וּמַעֲבִירָתָן, וְאֵין מָטָר יוֹרֵד. כָּךְ הוּא דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶם: הִתְחִילוּ לַהֲשִׁיבְךָ, וְסוֹף עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ (איוב לב:טז):

פסוק כב

מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. הֲרֵי הוּא כְּחוֹזֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. דָּבָר אַחֵר: מִדְרַשׁ חֲכָמִים (תענית ז:): כְּשֶׁהָרָקִיעַ מָלֵא בֶּהָרוֹת עֲנָנִים עֲנָנִים לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם, רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם, וְאֵין גֶּשֶׁם יוֹרֵד. זֶה מִדְרַשׁ חֲכָמִים, וְאֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת:

מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. מְנַשֵּׁב רוּחַ צְפוֹנִית וּמַעֲבִיר הַגֶּשֶׁם, וְהַחַמָּה זוֹרַחַת; כְּמוֹ ״הַמְּרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב״ (זכריה ד:יב):

עַל אֱלוֹהַּ. מִלְּפָנָיו:

מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. נִצְפַּן הַזָּהָב הַטּוֹב לְאוֹתָן שֶׁיֵּאָתִיּוּ אֶת עַצְמָן לְמִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַאֲמִינִים בֵּאלוֹהַּ הַנּוֹרָא מְאֹד:

פסוק כג

שַׁדַּי לֹא מְצָאנוּהוּ שַׂגִּיא כֹחַ. לְעוֹרֵר מִשְׁפָּטָיו עַל הַבְּרִיּוֹת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, כִּי אִם בְּרַחֲמִים. וְכַפָּרַת הַבְּרִיּוֹת שָׂם בְּדָבָר מוּעָט לְפִי הַיְּכֹלֶת: קֹמֶץ מִנְחָה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, בָּקָר וְצֹאן; וְלֹא טָרַח לְבַקֵּשׁ רְאֵם וְיַחְמוּר:

וּמִשְׁפָּט. יִסּוּרִין:

לֹא יְעַנֶּה. הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, וְכֵן לֹא יְעַנֶּה הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִדַּאי בְּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם ״אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ״ (דברים טז:יז):

פסוק כד

לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים. מִלְּהִתְוַכֵּחַ אֵלָיו, (כִּי) לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב. הַמִּתְחַכְּמִים אֵלָיו, כִּי אֵין חָכְמָתָם בְּעֵינָיו כְּלוּם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל אִיּוֹב (ראש השנה יז.), שֶׁאָמַר לוֹ אֱלִיהוּא: לְפִי שֶׁהָיִיתָ מֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל דּוֹרְךָ חִנָּם, לְפִיכָךְ לֹא זָכִיתָ לְהִתְקַיֵּם לְךָ בָּנִים חַכְמֵי לֵב:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה