רש"י על איוב· רש״י
פרק ל · פסוק יב
עַל יָמִין. עַל יְמִינִי עוֹמְדִים פִּרְחָחִים קְטַנִּים, כִּשְׁאָר הֶדְיוֹטִים; שֶׁאֵינִי חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם לְהִכָּנַע מִפָּנַי:
רַגְלַי שִׁלֵּחוּ. אִם הַמָּקוֹם צַר לָהֶם, דּוֹחֲפִים אוֹתִי הָלְאָה:
וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם. כָּל דֶּרֶךְ נְבָלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת, עוֹשִׂים מְסִלָּתָן לְפָנַי וְאֶצְלִי, וְלֹא יִירָאוּ: