אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ל

פרק כט

פסוק ב

גַּם כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה. הָיָה לִי בְּאוֹתָן הַיָּמִים רְשָׁעִים הָיוּ, וְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּהֶם; כִּי פֻּרְעָנוּת בָּא עַל יָדָם:

עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח. זִקְנָה:

פסוק ג

בְּחֶסֶר וּבְכָפָן. הָיוּ גַּלְמוּד:

הָעוֹרְקִים צִיָּה. שֶׁמַּבְרִיחִין אוֹתָן בְּיָמָיו מִקֶּרֶב בְּנֵי אָדָם, לֵילֵךְ בַּחֹשֶׁךְ:

אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה. בְּרוּאִינָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק ד

הַקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ. בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּרוֹת הָיוּ קוֹטְפִים לָהֶם מְלוּחִים עַל אִילָנוֹת הַיְּעָרִים וְאוֹכְלִים. מַלּוּחַ שֵׁם עֵשֶׂב הוּא, וּבִלְשׁוֹן אֲרַמִּי נִקְרָא קָקוּלִין (ירושלמי פאה ד), וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה מְלוּחִים, מַצוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (קדושין סו.): הֶעֱלוּ מְלוּחִים עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב:

שִׂיחַ. אִילָן, כְּמוֹ ״אַחַד הַשִּׂיחִים״ (בראשית כא:טו):

פסוק ה

מִן גֵּו. מִן קֶרֶב עִיר הָיוּ נִגְרָשִׁין:

פסוק ו

בַּעֲרוּץ נְחָלִים. יֵשׁ אֶרֶץ מְלוּחָה, מִתְבַּקַּעַת, שֶׁשָּׁם הָיוּ שׁוֹכְבִים בְּחוֹרֵי הֶעָפָר וְחוֹרֵי נְקִיקֵי הַסְּלָעִים:

וְכֵפִים. תַּרְגּוּם שֶׁל ״סְלָעִים״ (מלכים א יט:יא). דָּבָר אַחֵר: בַּעֲרוּץ נְחָלִים. הוּא הַנְּקִיק שֶׁעוֹשֶׂה הַנַּחַל סְבִיבוֹתָיו:

פסוק ז

חָרוּל יְסֻפָּחוּ. אוֹרְשִׁיאַ״שׁ בְּלַעַ״ז. הָיוּ נֶאֱסָפִים, כְּמוֹ ״וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב״ (ישעיהו יד:א):

פסוק ח

נִכְאוּ. בְּיָמַי מִן הָאָרֶץ, שֶׁהָיִיתִי מַשְׁפִּילָם; לְשׁוֹן ״נְכֵה רוּחַ״ (ישעיה סו:ב):

פסוק יא

כִּי יִתְרִי פִּתַּח. יֶתֶר קַשְׁתִּי פִּתַּח (כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְמַעְלָה וְקַשְׁתִּי תַּחְלִיף), כְּלוֹמַר: כֹּחִי הֵתִישׁ מִי שֶׁבְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת:

וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ. רִסְנִי שֶׁהָיוּ מְרֻסָּנִים בּוֹ, שִׁלְּחוּהוּ מִפָּנַי, כִּי אֵינָם יְרֵאִים מֵעַתָּה מִמֶּנִּי:

פסוק יב

עַל יָמִין. עַל יְמִינִי עוֹמְדִים פִּרְחָחִים קְטַנִּים, כִּשְׁאָר הֶדְיוֹטִים; שֶׁאֵינִי חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם לְהִכָּנַע מִפָּנַי:

רַגְלַי שִׁלֵּחוּ. אִם הַמָּקוֹם צַר לָהֶם, דּוֹחֲפִים אוֹתִי הָלְאָה:

וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם. כָּל דֶּרֶךְ נְבָלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת, עוֹשִׂים מְסִלָּתָן לְפָנַי וְאֶצְלִי, וְלֹא יִירָאוּ:

פסוק יג

נָתְסוּ נְתִיבָתִי. הַטּוֹבָה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, נָתְסוּ כְּמוֹ ״נָתְצוּ״ (מלכים ב כה:י) וְסָמֶ״ךְ מִתְחַלֶּפֶת בְּצָדִ״י:

לְהַוָּתִי יוֹעִילוּ. לְהַקְנִיטֵנִי מוֹסִיפִין:

פסוק יד

כְּפֶרֶץ רָחָב. שֶׁבַּגָּדֵר שֶׁהַכֹּל בָּאִים וְעוֹבְרִים שָׁם, כֵּן יֶאֱתָיוּ יַחַד עָלַי לְהַכְלִימֵנִי:

תַּחַת שׁוֹאָה הִתְגַּלְגָּלוּ. כְּלוֹמַר: מִתְגַּלְגְּלִים וּבָאִין בְּסֵתֶר, עַד שֶׁמַּגִּיעִין אֶצְלִי לְהַקְנִיטֵנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשָּׁמֵט מֵהֶם:

פסוק טו

הָהְפַּךְ עָלַי. נֶהְפַּךְ עָלַי:

בַּלָּהוֹת. שֵׁדִים:

תִּרְדֹּף כָּרוּחַ. רָעָה:

אֶת נְדִיבָתִי. רוּחַ נְדִיבָה שֶׁהָיָה שׁוֹרָה עָלַי מִתְּחִלָּה:

פסוק טז

וְעַתָּה. אֶל הַצָּרָה הַזֹּאת תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי, כְּאָדָם שֶׁתִּתְפַּעֵם רוּחוֹ; כִּי יֹאחֲזוּנִי, וְכוֹפִין אוֹתִי לְהִשְׁתַּפֵּל נַפְשִׁי:

יְמֵי עֹנִי. שֶׁאֲנִי בָּהֶם:

פסוק יז

נִקַּר. כְּמוֹ ״הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר״ (במדבר טז:יד). נִקַּר. פוֹרִיי״ר בְּלַעַ״ז; הַתּוֹלָעִים מְנַקְּרִין בְּשָׂרִי מֵעַל עַצְמִי:

וְעֹרְקַי. גִּידַי, אֵין לָהֶם מְנוּחָה. ׳גִּיד׳ בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי ׳עוֹרֶק׳; כָּךְ פֵּירֵשׁ דּוּנַשׁ. לָשׁוֹן אַחֵר: עֹרְקַי. רוֹדְפַי, הַמַּבְרִיחִין אוֹתִי:

פסוק יח

יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי. מִשְׁתַּנֶּה לְבוּשִׁי, גֶּלֶד אַחַר גֶּלֶד; כְּשֶׁאָדָם פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו וְלוֹבֵשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, מְשֻׁנִּים מֵרִאשׁוֹנִים, קוֹרֵא אוֹתָם ׳בִּגְדֵי חֹפֶשׂ׳; כְּמוֹ ״הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה״ (מלכים א כב:ל), וּמְתֻרְגָּם: ״אִשְׁתַּנִּי״ (תרגום יונתן):

כְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי. שֶׁאוֹזֵר וּמַעֲנִיק צַוָּארִי, כֵּן יַאַזְרֵנִי אוֹתִי לְבוּשִׁי כָּל סְבִיבִי:

פסוק יט

הוֹרָנִי לַחֹמֶר. הוֹרָנִי יְלַמְּדֵנִי הַשְּׁחִין הַזֶּה לֵישֵׁב כְּמוֹ בַחֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר״ (איוב ב:ח). דָּבָר אַחֵר: הוֹרָנִי לַחֹמֶר פֵּירוּשׁוֹ: הִשְׁלִיכַנִי, לְשׁוֹן ״יָרָה בַיָּם״ (שמות טו:ד):

וָאֶתְמַשֵּׁל. נִדְמֵיתִי. וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא בובר, וישלח ח): אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא: אֲנִי נִמְשַׁלְתִּי לְאַבְרָהָם בְּצִדְקָתִי שֶׁקָּרָא עַצְמוֹ ״עָפָר וָאֵפֶר״ (בראשית יח:כז), וְהוּא דָּנַנִּי כְּרִשְׁעֵי דּוֹר הַפְּלַגָּה (שֶׁמָּרְדוּ בּוֹ בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל) שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ״וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר״ (בראשית יא:ג):

פסוק כ

עָמַדְתִּי. לִרְאוֹת, לִשְׁתּוֹק וּלְהָבִין; כְּמוֹ ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם״ (נחמיה ח:ה), וְ״לֹא עָנוּ עוֹד״ (איוב לב:טו):

וַתִּתְבֹּנֶן בִּי. מְחַשֵּׁב עָלַי לִשְׁנוֹת אֶת נְגָעַי:

פסוק כב

תִּשָּׂאֵנִי אֶל רוּחַ. שֵׁדִים:

תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי תּוּשִׁיָּה. חַלָּשׁוּת וְתַשּׁוּת כֹּחַ הָיָה מְמוֹגְגֵנִי:

וּתְמוֹגְגֵנִי תּוּשִׁיָּה. לְשׁוֹן נְקֵבָה, וְעַל תּוּשִׁיָּה עוֹמֵד. וְאֵין תָּי״ו זוֹ כְּתָי״ו שֶׁל תִּשָּׂאֵנִי:

פסוק כג

כִּי יָדַעְתִּי. כִּי יוֹדֵעַ הָיִיתִי אֲשֶׁר לַמָּוֶת תְּשִׁיבֵנִי, מָקוֹם שֶׁהוּא מוֹעֵד לְכָל חָי. בַּקֶּבֶר:

פסוק כד

אַךְ לֹא בְעִי. וּבַהַשְׁחָתָה הָיָה רָגִיל הַשּׁוֹפֵט לִשְׁלֹחַ יָד, כְּמוֹ ״לְעִי הַשָּׂדֶה״ (מיכה א:ו):

אִם בְּפִידוֹ. אִם הָיָה שׁוֹלֵחַ פִּיד, שֶׁהוּא שֶׁבֶר, עַל בְּרִיּוֹתָיו:

לָהֶן שׁוּעַ. הָיָה מְשַׁעֲשְׁעָן תַּנְחוּמִין בְּמִקְצָת. וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ילקוט שמעוני איוב תתקיח): אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אוּמָּה וּמוֹשִׁיבָהּ צָדוּ, אֶלָּא מֵבִיא פִּיד לָזוֹ וּמְשַׁעֲשְׁעָהּ בַּחֲבֶרְתָּהּ שֶׁלָּקְתָה כְּבָר, וּמִתְנַחֶמֶת בָּהּ. הֵבִיא פִּיד לְאַשּׁוּר וְשִׁעֲשֵׁעַ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן״ (נחום ג:ח); הֵבִיא פִּיד לְמִצְרַיִם וְשִׁעֲשֵׁעַ בְּאַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה אַשּׁוּר… בַּלְּבָנוֹן״ (יחזקאל לא:ג). וְעוֹד יִפָּתֵר לָהֶן שׁוּעַ. תְּפִלָּה וּתְחִנָּה מוֹעֶלֶת בָּהֶם:

פסוק כה

אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם. יוֹדֵעַ וּמַכִּיר, אִם לֹא הָיִיתִי רַחֲמָנִי וּבוֹכֶה עַל עֲנִיִּים קְשֵׁי יוֹם, וְעָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹנִים. כִּי עַל כָּל אֵלֶּה בָּאַתְנִי זֹאת:

פסוק כו

כִּי טוֹב קִוִּיתִי וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: כִּי הַגְּמוּל הַזֶּה רָאוּי לִי:

פסוק כז

וְלֹא דָמּוּ. אֵין יְכוֹלִין לִדּוֹם וּלְהַחֲרִישׁ:

פסוק כח

בְּלֹא חַמָּה. לֹא שְׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ, וְהִנְנִי קוֹדֵר:

פסוק כט

אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְגוֹ׳. תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה עֲסוּקִים בִּבְכִי כָּל יְמֵיהֶם:

פסוק ל

חָרָה. לְשׁוֹן דָּבָר הַנִּחְרָה וּמִתְיַיבֵּשׁ מִפְּנֵי חוֹם הָאֵשׁ, כְּמוֹ ״נָחַר מַפֻּחַ״ (ירמיהו ו:כט), ״וְתוֹכוֹ נִחָר״ (יחזקאל טו:ד):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה