רש"י על איוב· רש״י
פרק ל · פסוק יא
כִּי יִתְרִי פִּתַּח. יֶתֶר קַשְׁתִּי פִּתַּח (כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְמַעְלָה וְקַשְׁתִּי תַּחְלִיף), כְּלוֹמַר: כֹּחִי הֵתִישׁ מִי שֶׁבְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת:
וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ. רִסְנִי שֶׁהָיוּ מְרֻסָּנִים בּוֹ, שִׁלְּחוּהוּ מִפָּנַי, כִּי אֵינָם יְרֵאִים מֵעַתָּה מִמֶּנִּי: