רש"י על איוב· רש״י
פרק כד · פסוק כ
יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם. אִמּוֹ. דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּם (תנחומא, נח ז), שֶׁהָיוּ דּוֹר הַמַּבּוּל נוֹטְלִים אֶת בְּנֵיהֶם וְנוֹתְנִים אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם, לִסְתֹּם אֲרֻבּוֹת הַתְּהוֹם; וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ לֹא הָיְתָה מְרַחֶמֶת עָלָיו:
מְתָקוֹ רִמָּה. לָמוּת וְלֶאֱכוֹל רִמָּה בְּשָׂרָם:
עוֹד לֹא יִזָּכֵר. בְּשָׁנָה אַחַת נֶעֶקְרוּ. וְעַל אַרְכָּא שֶׁנִּיתַּן לָהֶם מִתְּחִילָּה, הָיָה אִיּוֹב קוֹבֵל; שֶׁהַרְבֵּה מֵתוּ וְלֹא רָאוּ בְּפוּרְעָנוּת זֶה: