רש"י על איוב· רש״י
פרק כד · פסוק יט
צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ. מִפְּנֵי רָעָתָם גָּרְמוּ לָהֶם שָׁנָה אַחַת לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹלָם מִשִּׁשָּׁה סְדָרָיו: ״זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף״ (בראשית ח:כב):
מִימֵי שֶׁלֶג. כְּמוֹ ׳וּמִימֵי שֶׁלֶג׳, גַּם אוֹתָם גָּזְלוּ מִן הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁשְּׁאוֹל חָטָאוּ. יֵשׁ תֵּיבוֹת חֲסֵרוֹת וָוִי״ן, כְּמוֹ ״וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף״ (ירמיהו יא:יט), וְהוּא נִפְתָּר ׳כְּכֶבֶשׂ וְאַלּוּף׳. עוֹד הַרְבֵּה בְּמַחְבֶּרֶת מְנַחֵם בֶּן סָרוּק: