רש"י על איוב· רש״י
פרק כד · פסוק ב
גְּבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ. אוֹתָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַסִּיג גְּבוּלוֹת, שֶׁהֵן קוֹנִין שָׂדוֹת כְּנֶגֶד שָׂדוֹת אֲחֵרִים, וּבַלַּיְלָה הֵם מַרְבִּים גְּבוּלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים גְּדֵרֵיהֶם בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ תְּחוּם שְׁכֵינֵיהֶם. (וְזֶהוּ מַשִּׂיג דִּמְתַּרְגְּמִינָן ״מִשְׁגֶּה״ שֶׁהָיוּ מַשְׁגִּים הַגְּבוּל סא״א):
עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ. לְעַצְמָן: