רפואה למכה· רבי שמשון באקי הקדמון
פתיחתא דאיכה רבתי · כ"ח
ר' חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח, וְיִרְמְיָהוּ לָקַח לו מְגִילָּה אַחֶרֶת וגו' (ירמיה לו, לב). ר' חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבָּנִין. ר' חָמָא אָמַר: וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם - זֶה אֵיכָה יָעִיב (איכה ב'). דְּבָרִים - זֶה אֵיכָה יוּעַם (איכה ד'). רַבִּים - זֶה אֲנִי הַגֶּבֶר (איכה ג'). כָּהֵמָה - זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ (איכה ה'). וְרַבָּנָן אָמְרֵי: וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם - זֶה אֵיכָה יָעִיב (איכה ב'). דְּבָרִים - זֶה אֵיכָה יוּעַם (איכה ד'). רַבִּים - זֶה זְכוֹר ה' (איכה ה'). כָּהֵמָה - זֶה אֲנִי הַגֶּבֶר (איכה ג'), שֶׁהוּא מִן תְּלָתָא תְּלָתָא פְּסוּקֵי בְּאַלְפָא בֵּיתָא.
אפשר שהביא דברי ר' חמא בר חנינא וגו' להוכיח מ"ש למעלה (פ' כז) שהם כנגד ז' גופי עבירות, שהרי בתחלה לא נכתב כי אם איכה ישבה בדד, ואפשר שהוא כנגד העון הראשון שהוא "לא למד" כמ"ש למעלה, וכמשז"ל (ב"מ פה, א) על פ' על מה אבדה הארץ, על עזבם את תורתי (ירמיה ט, יא־יב). אך אח"כ כאשר שרף יהויקים את המגילה (ירמיה לו, כג). וזה היה יותר קשה מכופר בעיקר, שרצה להתריס כנגד גזרתו של מקום, ועליו נאמר: והנפש אשר תעשה ביד רמה (במדבר טו, ל). ועוד וכי היה חושב שבהיותו שורף הדברים אשר שרף לא יתקיימו דבריו של מקום חלילה וחס, ולכן אז נתמלאה הסאה, ונכתבו ז' איכה כמ"ש כנגד ז' גופי עבירות שאמר למעלה. ואפשר לומר ג"כ כי בתחלה לא היה ה' מקפיד רק על ביטול תורה כמ"ש, וגם אז"ל (מס' פאה א, א): ותלמוד תורה כנגד כלם.
אמנם כאשר ניתוסף עון "כופר בעיקר" השגחתו ית', אז ניתוסף עוד עליהם דברים רבים כמ"ש כנגד כל העבירות הנז'. ועוד יש לומר עם מ"ש בדרוש הנז' בחילוק שיש בין גלות ראשון היינו גלות בבל לגלותינו זה, וכן ג"כ מ"ש בזהר חדש פ' תבא דף צ"ה ע"א וז"ל: כָּךְ אֲמַר הקב"ה, בִּקְלָלוֹת [קַדְמָאִין] אִית ל"ב קְרָאֵי, וְכֻלְּהוּ לָקֳבֵיל שְׁבִילֵי דְאוֹרַיְיתָא. בִּקְלָלוֹת בַּתְרָאֵי אִית בְּהוּ נ"ג קְרָאֵי, לָקֳבֵיל פָּרְשִׁיָּין וְאֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא. בְּגָלוּת קַדְמָאָה דְבַיִת רִאשׁוֹן עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אִינוּן שְׁבִילִין וּסְתִימִין דְּסִתְרָא, וְאִתְגְּלֵי חוֹבַיְיהוּ וְאִתְגְּלֵי קִצָא דִילְהוֹן וְנֶחָמָתָא וְאַבְטָחוּתָא דִילְהוֹן. בְּגָלוּת בַּתְרָאָה דְּבַיִת שֵׁנִי עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל ג"ן פָּרָשִׁיּוֹת, אֹרְחִין דְּאִתְגַּלְּיָין, וְאַסְּתִים חוֹבַיְיהוּ וְאַסְּתִים קִיצַיְיהוּ וכו' עכ"ל. ונ"ל דאפשר לומר שמה שאמר שעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אִינוּן שְׁבִילִין דְּסִתְרָא, הוא משז"ל (ב"מ פה, א): על עזבם את תורתי (ירמיה ט, יב). כי גלות ראשון היה על עון ביטול תורה. והנה אפשר לומר כי בעון ביטול תורה מסתלקי' ג' ראשונות דז"א, ולפיכך כנגד "לא למד" נגזר עליהם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד (איכה א'), שכיון שנסתלקו ג' ראשונות, נפרדו ג"כ ז' תחתונות זה מזה, פי' לא היה חיבורם יפה כבראשונה, אך אח"כ כשעברו ז' גופי עבירות כמ"ש, אפשר לומר שזה גרם כמ"ש בדרוש הנז"ל ז"ל: וְאָז אוֹתָם הַהֶאָרוֹת שֶׁהָיוּ מְאִירִים ז' סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁבָּהֶם נִתְפַּשְּׁטָה הַבִּינָה בז"א בִּימֵי בַּיִת רִאשׁוֹן, וְכֻלָּם הָיוּ מְאִירִים בִּבְחִינַת פָּנִים בְּפָנִים כַּנִּזְכָּר, הִנֵּה אֵלּוּ הַהֶאָרוֹת [כֻּלָּם] יָרְדוּ [וְנִמְשְׁכוּ] אֶל הַקְּלִפּוֹת בעוה"ר, אַךְ לֹא ט' סְפִירוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּעַצְמָם שֶׁבָּהּ כַּנִּזְכָּר עָלוּ בז"א, אַךְ אֵלּוּ הַז' אוֹרוֹת יָרְדוּ אֶל הַקְּלִפּוֹת, וְהִיא חָזְרָה אָחוֹר בְּאָחוֹר כַּנִּזְכָּר בִּימֵי הַחֹל, וְזֶהוּ עִנְיַן גָּלוּת בָּבֶל [ע' שָׁנָה] כְּנֶגֶד ז' הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּגֵימַטְרְיָא ע', כָּל א' כְּלוּלָה מִי'. עכ"ל בדרוש הנז'. ואפשר לומר כמ"ש כי בתחלה לא נכתבה כי אם איכה א' כמ"ש, לסיבת ביטול תורה כמ"ש, ועדיין הדבר היה תלוי בתשובה אם ישובו, וכמ"ש הכתוב בפי', אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם (חושב דוקא, שלא היתה אלא בסוד המחשבה כמו שאמרנו, ואולי לא היתה יוצאה אל הפועל), לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם (ירמיה לו, ג). אבל אח"כ כאשר שרף יהויקים את המגילה ביד רמה, ומרד בפרהסיא כנגד המקום ב"ה, אז נאמר: שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וכו' (שם כח). וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וכו' (שם לב). ולא נזכר בה שיהא תלוי בתשובה אדרבה נז' סדר הפורענות וסדר החרבן והגלות עד תום כל הדברים הרעים שנתהוו בעוה"ר. והנה ע"י סיבת העונות וביטול תורה אשר היה תחלת הכל, כמ"ש בשם רש"י (ויקרא כו, יד) ז"ל: לֹא לָמַד, לֹא עָשָׂה וכו'. וזה גרם תחלה הסתלקות ג' ראשונות דז"א, ובכלל זה הסתלקות נה"י דאי', וע"י שאר העונות ירדו ז' האורות הנזכרים, הנה כנגד זה כאשר יחזרו בתשובה ויחזיקו בתורת ה' ויעסקו בה לשמה, וישובו אל ה' בכל לבם ובכל נפשם, הנה הדבר פשוט כי ידיעת ההפכים א'. ואז ע"י שיר השירים שהוא קדש קדשים כמו שאז"ל (רש"י שה"ש א, א), יתגלו אור ג' ראשונות וישובו ההארות לקדמותן בתוך הקדושה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה, רק הכל יהי' ברחובותינו אשר ירחיב ה' לנו ופרינו בארץ בבי"א כן יהי רצון: