רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מג · פסוק לג
וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו. כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הוּא לְהוֹשִׁיבָם.
הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ... וַיִּתְמְהוּ. כִּי אֵיךְ הָיָה מַכִּיר אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם כְּשֶׁבַע שָׁנִים מִי גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, וְזֶה הָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינֵיהֶם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (צב:ה) נָטַל הַגָּבִיעַ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כִּמְרִיחַ וְאָמַר: יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר שֵׁנִי לוֹ וְכֵן כֻּלָּם, וְאָמַר: בִּנְיָמִין לֵית לֵיהּ אִמָּא וַאֲנָא לֵית לִי אִמָּא לֵישֵׁב גַּבָּאי, לְפִיכָךְ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים.