רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מג · פסוק לב
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ. דֶּרֶךְ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד כְּמִנְהָגוֹ.
וְלָהֶם לְבַדָּם... וְלַמִּצְרִים לְבַדָּם.
אָמַר הַטַּעַם כִּי לֹא יוּכְלוּן. כִּי הָעִבְרִים הָיוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וּטְבֹחַ טֶבַח״ (בראשית מג:טז), וְהַמִּצְרִים לֹא הָיוּ אוֹכְלִים. וּמַה שֶּׁהָיוּ מְגַדְּלִין הַצֹּאן, לְחָלָב וּלְגִזָּה. וְאָמְרוּ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים מַזַּל טָלֶה, לְפִיכָךְ לֹא הָיוּ אוֹכְלִים שׁוּם בְּשַׂר בְּהֵמָה.