רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לט · פסוק ז
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַחַר זְמַן שֶׁהָיָה יוֹסֵף גָּדוֹל וְנִכְבָּד בְּבֵית הַמִּצְרִי וְיוֹשֵׁב לָבֶטַח, הִגִּיעַ אֵלָיו דְּבַר אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע, וְהַכֹּל הָיָה סִבָּה לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת אָבִיו וְאֶחָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָשֶׁה מִתְּחִלָּה הָיָה לְטוֹבָה בַּסּוֹף, וְכֵן חֵטְא הַמַּשְׁקֶה וַחֲלוֹם פַּרְעֹה הַכֹּל הָיָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלָה יוֹסֵף לִגְדֻלָּה. וְנִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַדְּבָרִים, וְאִם יִקְרָא לְאָדָם שׁוּם מִקְרֶה יִבְטַח בָּאֵל. וְנִכְתַּב גַּם כֵּן לְהוֹדִיעַ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְשֶׁיִּלְמַד אָדָם מִמֶּנּוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלִשְׁמֹר אֱמוּנָה לְמִי שֶׁבּוֹטֵחַ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ.