אור ברסלב

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק לט

פרק לח

פסוק א

וְיוֹסֵף הוּרַד. וּכְבָר אָמַר זֶה, אֶלָּא שָׁנָה אוֹתוֹ הֵנָּה לְסַדֵּר עִנְיַן יוֹסֵף.

פסוק ב

אִישׁ מַצְלִיחַ. בְּכָל עִנְיָנוֹ הָיָה מַצְלִיחַ, וְכֵן מַצְלִיחַ בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ יָדוֹ בְּעֵסֶק אֲדֹנָיו הָיְתָה בּוֹ הַצְלָחָה.

פסוק ד

וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ. לְפִי שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו שָׂמָהוּ לְשָׁרֵת עַצְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד לְפָנָיו לְבַדּוֹ, וְשָׂמָהוּ פָּקִיד עַל בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה דָּבָר בְּבֵיתוֹ אֶלָּא עַל פִּיו.

וְכָל יֶשׁ לוֹ. וְכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ.

פסוק ו

וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה. לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל וְנִזְקָק לְשׁוּם דָּבָר שֶׁהָיָה לוֹ, אֶלָּא הָיָה הַכֹּל מַטִּיל עָלָיו, וּמַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה הוּא יִהְיֶה עָשׂוּי, לְבַד מֵעִנְיַן מַאֲכָלוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עוֹזֵב בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מֵעַם אַחֵר כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית מג:לב) ״כִּי לֹא יוּכְלוּ הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם״. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה פו:ו) לֶחֶם זֶה אִשְׁתּוֹ, וְלָשׁוֹן נְקִיָּה.

וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר. אָמַר זֶה לְפִי שֶׁאָמַר ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו״ (בראשית לט:ז).

פסוק ז

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַחַר זְמַן שֶׁהָיָה יוֹסֵף גָּדוֹל וְנִכְבָּד בְּבֵית הַמִּצְרִי וְיוֹשֵׁב לָבֶטַח, הִגִּיעַ אֵלָיו דְּבַר אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע, וְהַכֹּל הָיָה סִבָּה לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת אָבִיו וְאֶחָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָשֶׁה מִתְּחִלָּה הָיָה לְטוֹבָה בַּסּוֹף, וְכֵן חֵטְא הַמַּשְׁקֶה וַחֲלוֹם פַּרְעֹה הַכֹּל הָיָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלָה יוֹסֵף לִגְדֻלָּה. וְנִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַדְּבָרִים, וְאִם יִקְרָא לְאָדָם שׁוּם מִקְרֶה יִבְטַח בָּאֵל. וְנִכְתַּב גַּם כֵּן לְהוֹדִיעַ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְשֶׁיִּלְמַד אָדָם מִמֶּנּוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלִשְׁמֹר אֱמוּנָה לְמִי שֶׁבּוֹטֵחַ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ.

פסוק ח

וַיְמָאֵן. מְבֹאָר הוּא.

פסוק ט

אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת. מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְאֵיךְ אֶשְׁקֹר בּוֹ וְהוּא עָשָׂה עִמִּי כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.

כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ. וְזֶה מְסַיֵּעַ לְדִבְרֵי הַדְּרָשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ וְהִזְהִירוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת. לִשְׁכַּב עִם אִשְׁתּוֹ וְאֶשְׁקֹר בּוֹ, וְעוֹד שֶׁאֶחֱטָא בָּזֶה לֵאלֹהִים שֶׁצִּוָּה בְּנֵי אָדָם עַל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (בראשית ב:כד) ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.

פסוק י

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. אֲפִלּוּ לִשְׁכַּב עִמָּהּ בְּמִטָּה שֶׁלֹּא בְּקִרּוּב בָּשָׂר לֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ. וּבַדְּרָשׁ (סוטה ג): לִשְׁכַּב עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא.

פסוק יא

וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה. יוֹם אֶחָד כְּמוֹ הַזֶּה שֶׁהִפְצִירָה בּוֹ מְאֹד לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, וְהַבַּיִת הָיָה פָּנוּי מֵאֲנָשָׁיו.

לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ. לִפְקֹד עִנְיַן הַבַּיִת הַמּוּטָל עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס.

פסוק יד

וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ. וַהֲלֹא לֹא הָיָה אָדָם בַּבַּיִת? אֶלָּא קָרְאָה בְּקוֹל וְשָׁמְעוּ וּבָאוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בְּסִפּוּרָהּ וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.

וַתֹּאמֶר. לֵאמֹר לְבַעְלָהּ.

הֵבִיא. אֵיךְ הֵבִיא לָנוּ זֶה הָאִישׁ. בָּנוּ. לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת.

פסוק טו

וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי. כִּי תְּפַשְׂתִּיו בִּבְגָדָיו לְעַכְּבוֹ עַד שֶׁתָּבֹאוּ וְתִתְפְּשׂוּהוּ.

פסוק יז

וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. שֶׁדִּבְּרָה אֶל אַנְשֵׁי הַבַּיִת, וְאָמְרוּ כַּדְּבָרִים בְּכַף הַשִּׁעוּר, כְּלוֹמַר פָּחוֹת מֵהֶם אוֹ יוֹתֵר עֲלֵיהֶם, אֲבָל הָעִנְיָן אֶחָד.

פסוק כ

אֶל בֵּית הַסֹּהַר. כְּמוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר, וְכֵן ״אֶל הָאָרֹן תִּתֵּן״ (שמות כה:כא) כְּמוֹ בָּאָרֹן. אֲסוּרֵי. כְּתִיב וְהוּא פָּעוּל, וַאֲסִירֵי קְרִי וְהוּא תֹּאַר, וְהָעִנְיָן אֶחָד. וַיְהִי שָׁם. שֶׁלֹּא הִתְחָרֵט אֲדֹנָיו עָלָיו לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, כִּי הֶאֱמִין לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ, וְכָתוּב ״כִּי קִנְאַת חֵמַת גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם״ (משלי ו:לד).

פסוק כב

הָאֲסִירִם. תֹּאַר. הוּא הָיָה עֹשֶׂה. כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂים דָּבָר אֶלָּא עַל פִּיו, כְּאִלּוּ הוּא הָיָה עוֹשֶׂה.

פסוק כג

אֶת־כָּל־מְאוּמָה. לְמַעֵט יוֹתֵר, וְכֵן ״הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה״ (במדבר יב:ב) וְלִרְבּוּי, ״וְאַף גַּם זֹאת״ (ויקרא כו:מד).

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה