רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק ס
וַיְבָרְכוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַלְּוָיָה וְרָצוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה בֵּרְכוּהָ כְּמִנְהַג הָעוֹלָם.
הֲיִי. הַהֵ״א בִּשְׁוָא וּפַתָּח.
לְאַלְפֵי רְבָבָה. אֲלָפִים שֶׁיַּגִּיעוּ לִרְבָבָה שֶׁהוּא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁרְבָבָה הוּא הַחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.
וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ. נִזְדַּמְּנָה לָהֶם הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הַמַּלְאָךְ אֶת אַבְרָהָם בְּיוֹם הָעֲקֵדָה (בראשית כב:יז).
אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כב:יז).