רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק נט
וַיְשַׁלְּחוּ. לָבָן וּקְרוֹבָיו, זֶהוּ שֶׁאָמַר אֲחֹתָם, וְלֹא אֲחוֹתוֹ, וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָהּ עַד כְּדֵי שִׁעוּר לְוָיָה.
וְאֶת־מֵנִקְתָּהּ. וְלֹא זָכַר הַנְּעָרוֹת שֶׁהָלְכוּ אִתָּהּ, כִּי הַמֵּנֶקֶת הַנִּכְבֶּדֶת שֶׁבָּהֶן. וּלְעִנְיַן הַלְּוָיָה זָכַר רִבְקָה וּמֵנִקְתָּהּ וְהָעֶבֶד וַאֲנָשָׁיו כִּי הֵם רְאוּיִים לִלְוָיָה וְכָבוֹד, אֲבָל לְעִנְיַן הָרְכִיבָה זָכַר הַנְּעָרוֹת וְהַמֵּנֶקֶת בִּכְלָל שֶׁגַּם הִיא נַעֲרָה לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ אֶלָּא שֶׁהִיא הַנִּכְבֶּדֶת שֶׁבַּנְּעָרוֹת.