אור ברסלב
רדך בית כח › חדר ה

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית כח · חדר ה

חדר ד

אבל בנדון דידן אינו גזרה שאין הענין לגדור גדר לתורה ולאו היינו חומרא אלא מלתא באנפי נפשיה שרצו לזכות את ישראל ואיש על מקומו יבא בשלום פשיטא שעל כל צד זכייה ותועלת תקנו ואפילו שנאמר כן הוא מה שאין כן לע"ד דבנדון זה שייך גזירה מ"מ מילתא דשכיחא הוא ואיננו מילתא דלא שכיחא אלא שיהיה הדבר פלא ולא יוכל להעלות על לב לשערו כי הא דאמרינן בגיטין פרק מי שאחזו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמא אגודא דנהר מלכא קביל עליה כל אונסא דמתיליד ומסתבר נהר מלכא עד אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיורי משלחי גלימי דאינסו אונסא דלא שכיח הוא כו' וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ט בהלכות מכירה וז"ל המוכר קרקע לחברו והתנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע יהיה חייב לשלם כו' אבל אם נפסק הנהר שהיה משקה אותה או שהיה חוזר נהר לעבור בתוכה עד הרי זה פטור שאלה וכיוצא בהן אונס שאינו מצוי הוא ולא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא כו' אם כן בנדון דידן שכיחא הוי שהרי כמה יהודים ויש להם בתים וחצרות ממושכנים מהעובדי כומ"ז ומוחזקים בהם ולאו היינו דבר פלא ואדרבה יותר טוב היה לו לרב לדמותו לגזרה שאז"ל שגוזרין אותה אע"פ שנראה שהיא גזרה אחרת מטעם דכולה חדא גזרה היא כדאמרינן בפרק א' די"ט ר"י אמר גזרה משום פירות הנושרין אמר ליה אביי פירות הנושרין טעמא מאי גזרה שמא יעלה ויתלוש היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה ומשנינן כולה חדא גזרה היא רב יצחק אמר משום משקין שזבו אמר ליה אביי משקין שזבו טעמא מאי גזרה שמא יסחוט היא גופה גזרה ואנן ניקו' ונגזר גזירה לגזירה כו' נרא' מכאן אליבא דר' יוסף שאע"פ שכשגזרו רז"ל לא גזרו אלא על פירות הנושרין מהאילן מ"מ כיון דהאי ביצה דמיא להו אמרינן כולה חדא גזירה היא ואליבא דר' יצחק נמי אע"פ שכשגזרו לא גזרו אלא על משקין שזבו ממש כיון דהאי ביצה דמיא להו שזבה ויצתה ממקום שהיתה בלועה אמרינן דכולה חדא גזירה הוא כ"ש הכא דבנדון דידן משכנתא הוא צד מצדי החזקה שיש לה דין שכירות דנימא כולה חדא גזירה וכשתקנו על זה תקנו על זה כ"ש וק"ו שיש לדמותו למאי דגזרינן גזרה לגזרה כשהא בהא תליא ואי לא הא לא קיימא הא כדאמרינן בפ' אלו דברים גבי הבדלה עובד כוכבים ומזלות שהדליק מעובד כומ"ז אין מברכין עליו ואמרינן עלה עובד כומ"ז שני משום עובד כומ"ז ראשון ועובד כומ"ז ראשון משום עמוד ראשון וכולה חדא גזרה הוא שאסרו רז"ל כל שביד עובד כומ"ז דאי לאו הא לא קיימא הא וכ"פ התו' לשם כו' א"כ בנדון דידן פשיטא דהא בהא תליא ואי לא קיימא משכנתא לא קיימא שכירות דפשיטא שאם יראה האדם שהבית הממושכנת או חצר הממושכן בידו נותנין רשות לאדם אחר לנוטלה מידו ואין לו בה חזקה שגם הוא ילך ויקח חצרות אחרים מושכרים ובזה יתבטל החזקה אפילו מהשכירות קצת מהם במזיד וקצת מהם שלא ידעו הדין שהכל אינן כל כך שבשכירות דוקא תקנו ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם דלא להוסיף עלה אלא שיחשבו שכבר נתבטלה החזקה וכבר ראינו רבים מערערים אחר פסק הרב ורצו לבטל ההסכמה וליקח בתים וחצרות בכל אשר ימצאו אפילו ישראל מוחזק בהם אם לא שחזר הבית למוחזק בו א"כ הא בהא תליא ואי לאו משכנתא לא תתקיים שכירות וכולה חדא גזירה הוא:

עוד כתב ז"ל עיקר גדול בידינו בתקנות דלא להוסיף עלה כי היכי דאמרינן כהלכתא וכמו שאמר הרא"ש ז"ל בתשובותיו גם בזה אינני מבין דעתו דהא בתלתא ענייני אמרו רבנן דהוו כהלכתא בלא טעמא כדאמרינן פ' מי שמת אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוונהו רבינן כהלכתא בלא טעמא חדא היא שהאיש משיא לבנו גדול בבית קנאו ואידך אמר רב אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופס ואידך דאמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד ג' קנה ע"כ והאמת הוא דאע"ג דלהני תלת מילי לית להו טעמא מדאורייתא מ"מ קצת טעם יש בכל אחד ואחד הבן קנה הבית מאחר שהאב פנה הבית הרי סמכא דעתיה דבן וגם אין לו לדור סברא היא שנתנו לו:

וכן הכותב כל נכסיו לאשתו או לבנו מסתמא לא ליתן לה נתכוון אלא לכבדה:

וכן נמי במעמד שלשתן קנה שלא רצו חכמים להטריח להביא עדים ולעשות שלשתן קנין אבל בהאי מילתא אין הנדון דומה לראיה שזה כפי דעת הרב לא הוי הלכתא בלא טעמא שאמר שאין אנו רשאין להכניס שום דבר ולא להוסיף שום ענין בתוך התקנה דפיו ולבו בעינן ואם אנו מוספין שום דבר לבו איכא ופיו ליכא כמו שאמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים ואם כן כפי זאת הסברא טעמא טובא איכא ועיקר גדול יש למה שאין אנו מוסיפין בתקנות מן התורה ולא הוי כהלכתא בלא טעמא כל שכן וקל וחומר שמשם ראיה למה שאמרנו שרז"ל לא העמידו כל הענינים על דין תורה אלא שפירשו הדברים כפי מה שנראה להם מאומד הדעת כמו שאמר בתלת מילי כו' דהכל הוא כפי אומד הדעת ואם כן האומד הדעת בכאן הוא שנכניס ונוסיף המשכנתא בכלל השכירות אע"פ שנודה לדעתו שאינו דין תורה:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה