רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית כב · חדר ג
עוד ראיתי שמאד האריך ופלפל כ"ת במחלוקת ר' מאיר ורבנן פרק זה בורר והקשה כ"ת למה נשנו שתי מחלקיות ר' מאיר ורבנן היינו רישא דקתני דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לא אחד ושניהם בוררין להם עוד אחד דברי ר"מ וחכמים אומרים שני הדיינים בוררין להם עוד אחד עוד קתני שם זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שמביא ראיה שהם קרובים או פסולים כו' ומפרש בגמרא רישא דקאמר זה בורר לו אחד ר"ל שאין יכולין לכוף זה את זה ואם כן היינו פוסל דיינו כמו בסיפא היינו ב' מחלוקות ר' מאיר וחכמים ותרתי למה לי ועוד למה מודים חכמים לר' מאיר ברישא שכל אחד פוסל דיינו של זה כדמשמע מלשונם שבוררין להם שלישי ובסיפא אמר שאינו יכול לפוסלו:
עוד הקשה כ"ת כשמקשה בגמרא ואפילו לוה מצי לעכב והאמר רבי אלעזר כו' ומתרץ כדקאמר ר' יוחנן בערכאות שבסוריא שנו הכא נמי כו' רב פפא אמר אפילו תימא מומחין כגון בי דינא דרב הונא ורב חסדא דקאמר ליה מאי קא טרחנא לך אחר כך מקשה הגמרא על דברי ר"מ דקאמר זה פוסל דיינו של זה כל כמיניה דפסל דיינו ומתרץ ר' יוחנן בערכאות שבסוריא שנו כו' והקשה כ"ת רב פפא שחולק על ר' יוחנן ברישא ואומר אפילו תימא מומחין ומתרץ הרישא כגון בי דינא דרב הונא כו' איך יתרץ הסיפא ועוד הגמרא שמביא דברי ר' יוחנן על הסיפא למה לא קבע גם תי' רב פפא בסיפא וכ"ת תי' וחלק בדקות מאד לתרץ קושיות הנ"ל וגם להעמיד דברי רב פפא שישארו ונראה שקושיות הנזכרות למעלה הם ד' שהם ב' שאם דברי חכמים רישא וסיפא סותרים זה את זה אם כן אין קשה תרתי למה לי ואם הסיפא אינו מתורץ כתירוץ שתירוץ רב פפא ברישא א"כ אי אפשר לקבוע דבריו בסיפא אנן נראה לאפוקי ב' קושיות ועייל ב' כי קשה לפי דעת הגמרא שאומר כדאמר ר"י בערכאות שבסוריא שנו ה"נ כו' א"כ שרישא וסיפא חד דבר נינהו למה א"ר יוחנן על הסיפא בערכאות של סוריא א"כ למה לא אמר תירוץ זה על רישא והוצרך בגמרא לדבריו להביא על הרישא ולומר כדאמר ר' יוחנן כו':
עוד קשה לי למה הקשה על הרישא ואפילו לוה מצי מעכב ועל הסיפא מקשה כל כמיניה משמע שר"ל דבין לוה ובין מלוה לא מצי מעכב ולכן נראה לפרש שדעת המקשה והתרצן ודעת רב פפא היה שרישא וסיפא מדברי' בשני דיינים דנין האדם בעל כרחו וכן פירש רש"י בהדיא וזה לשונו זה בורר לו אחד משמע זה בורר לו ב"ד אחד כו' והנה חברו אומר לו מאי חזית שאתה תבחר לך דיינים כרצונך אני אקח שלושה דיינים אחרים כרצוני ובזה הכל מודים שאין אחד יכול לכוף חברו ועל זה מקשה בגמרא ואפילו לוה מצי לעכב שהמלוה לא יקח דיינים כרצונו והא אמר ר' אלעזר ועל זה לא תירץ רבי יוחנן כלום כי באולי לא סבירא ליה כרבי אלעזר אי נמי יתרץ הרישא כמו רב פפא ואין יכול הגמרא להקשות כל כמיניה כמו שמקשה בסיפא כי פשיטא שכל כמיניה של מלוה להבריח הלוה שלא יקח דיינים כרצונו אבל הסיפא דקתני זה פוסל דיינו של זה ענין אחר הוא ורוצה לומר שדעתו שכל אחד יקח דיין אחד והם יקחו להם שלישי לדברי ר' מאיר או הדיינים יקחו להם שלישי לדברי חכמים וכן איתא אחר כך בגמרא בהדיא שמדבר בדיין אחד לבד ולכן מקשה בסיפא כיון שדעת שניהם שיקח כל אחד דיין כרצונו אם כן קשה כל כמיניה של שום אחד מהם לפסול דיין של חברו ועוד זה תירוץ ר' יוחנן בערכאות של סוריא שנו ותירץ רב פפא אין שייך שם כיון שכל אחד בורר לו אחד ואם תאמר למה עלה בדעתם לומר שרישא איירי שכל אחד רוצה לברור לו שלשה כרצונו והם לבדם ידונו וסיפא איירי שכל אחד רוצה לברור לו אחד ובין שניהם עם שלישי ידונו וי"ל שחשבו שהכרח לומר כן כדי שלא יקשה דברי חכמים רישא אסיפא ולכן רישא דקאמר דיני ממונות בשלשה זה בורר לו כו' מוקי שכל אחד בורר לו ג' וסיפא דקתני זה פוסל דיינו של זה שהוא לשון יחיד מוקי שכל אחד בורר לו דיין אחד ולסוף דמוקי גם רישא שכל אחד בורר לו דיין אחד אין קשה ר' מאיר דרישא דמשמע שאין אחד יכול לפסול דיין חברו ארבי מאיר דסיפא דרישא איירי במומחין שכל אחד בורר לו מומחה וסיפא איירי בערכאות דסורא ולכן סבירא ליה לר' מאיר דיכול לפסול והמקש' חשב שרישא וסיפא איירי בענין אחד כיון ששתי הפלוגתות מדברים שכל אחד בורר לו אחד ובין שניהם עם השלישי ידינו ולכן מקשה בסיפא כל כמיניה לר' מאיר הרי ברישא סבירא ליה ההפך ומפרש ר' יוחנן דסיפא איירי בערכאות דסורא ורישא איירי שכל אחד רוצה ליקח דיין מומחה ושם מודה ר' מאיר שאין יכול אחד לפסול דיין חברו וה"נ דין של דברי רב פפא נשאר כאשר כתב כ"ת וכן איתא בסמ"ג והטעם הוא כי אף ר' יוחנן לפי המסקנא אינו חולק עליו כי לא דבר רק על הסיפא כדפי' לעיל: