אור ברסלב
רדך בית כב › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית כב · חדר ב

חדר א

עוד ראיתי בענין גביית עדות שלא בפניו בדיעבד שכתב מעלת כבוד תורתך שראב"ן שהכשיר בדיעבד שחלק מסברת לבבו נראה לי שרצון מעלת כבוד תורתך לומר שאין לו ראיה רק סברת הלב כאשר נראה מדבריו דקאמר מדמכשר קבלת עדות באונס שלא מפני בית דין שמע מיניה דבלא אונס בדיעבד כשר דאי פסול על ידי אונס נמי מפסיל עכ"ל:

עוד הקשה מעלת כבוד תורתך על דבריו איך יתורץ הא דאקשי ריב"א זכרו לברכה הא דאמרינן הזמה שלא בפניהם לא הוי הזמה שמע מיניה בדיעבד אינו עדות ובגלל הדבר הזה מעלת כבוד תורתך שאף ראב"ן שהכשיר בדיעבד היינו דוקא לבית דין בדינא ומעלת כבוד תורתך כתב בפשיטות שדרשת יבא בעל השור דאורייתא הוא חלק מעלת כבוד תורתך בין קיום שטרות לשאר עדיות והאמת שזהו דעת התוספת זכרם לברכה לשם אבל הוא היפך מדעת ריב"א שם והכא נמי על דברי מעלת כבוד תורתך קשה לי מה סברא הוא של ראב"ן כיון שמן התורה אין מקבלין עדות שלא בפניו מנא לן שבאונס שרי על כרחך מדרבנן הוא דשרי ואם חכמים התירו היכא דאיכא אונס וכי בשביל זה הכרח הוא שיתירו בדיעבד והרי כמה דברים התירו בשוגג ולא התירו במזיד ומה סברא הוא עוד:

ועוד איך יתכן שהפוסקים שהביאו דבריו לא יכתבו פירש של דבריו ובסתם כתבו בשמו להתיר בדיעבד ובהדיא משמע במרדכי שכתב בתחלה כתב ריב"א שבדיעבד אינו עדות ועל דבריו כתב וראב"ן כתב שהוא עדות שמע מיניה שחולקין ריב"א וראב"ן מדלא כתב וכתב ראב"ן מההוא דהזמה שלא בפניהם אינו הזמה כבר תירץ המרדכי שאין למדין מדיני הזמה דחדוש הוא ואף אם לא נכתב במרדכי ראוי הוא ליכתב שלולי גזרת הכתוב לא היו נאמנים עדים להזים עדים הראשונים דמאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני כו' ואם כן הבו דלא לוסיף עלה ושלא בפניהם אינו עדות אפילו בדיעבד אף כי בשאר עדיות בדיעבד הוי עדות ונראה דסברת ראב"ן הוא ראיה גמורה ואינה מסברת לבבו וסבירא ליה לראב"ן מדמכשר באונס שמע מיניה דדרש של והועד בבעליו אינו דרשה גמורה והיא אסמכת' בעלמא כאשר אבאר כי מדאורייתא אין חילק בין אונס או לאו אלא שחכמים אמרו בדאין אונס יבא בעל השור ויעמוד על שורו וכיון דמדאורייתא עדות שלא בפניו הויא עדות אפילו לכתחלה אלא שחכמים הצריכו שיהא אונס אם כן על כרחך גם עדות שלא בפניו הויא עדות בדיעבד אפילו מדרבנן דאם כן כשגבה עדותו כבר אותם העדים אינן יכולין לחזור בהן שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואם כן מה תועלת יש שיחזרו להעיד אם לא יוכלו לחזור בהן ואם נאמר שלא יעידו כלל עוד כיון שהעידו שלא בפני בית דין אם כן אין לך אונס גדול מזה:

ונראה שראיה טובה הוא רק שריב"א החולק יכול לתרץ אף באונס התירו להגיד אף שלא בפניו זה שעשה שלא כהוגן והביא עדותו שלא בפניו קנסוהו שלא יגבה עוד מעדים ההם אף כי הוא אנוס עתה שהעידו כיון שלכתחלה לא היה אונס ואין נראה כלל דוחק לומר שהפסוק של והועד בבעליו היא אסמכתא בעלמא כי נראה שאין להביא ראיה מהפסוק ההוא שמדבר בשור המועד שצריך להודיע לבעליו כדי שישמור שורו לשאר עדויות ולא מבעיא לאותו דעת בפרק כיצד הרגל דליעודי גברא בעינן שלשה ימים פשיטא שצריך להודיעו כדי שישמור שורו אלא אפילו לדעת דליעודי תורא מכל מקום צריך להודיע לבעלים תחלה ואחר כך ולא ישמרנו כדאיתא בתוספת שם הרי שצריך שם להודיע לבעלים כדי שישמרו השור מה שאין כן בשאר עדויות ואע"ג דלפירוש רש"י ז"ל משמע דדעת ליעודי תורא אין צריך שידעו הבעלים דבר עד שעה שרוצים לדונו ואפילו הכי צריך בפני בעלים ואם כן הוא הדין שאר עדויות הרי כתבו שם התוספת כי רש"י ז"ל חזר בו ואף אם לא חזר בו מכל מקום נוכל לומר שדעת ראב"ן הוא כתוספת ומלשון התוספת ז"ל משמע בקצת שהוא מדרבנן שלא לקבל עדות שלא בפני רשות בית דין וקרא אסמכתא בעלמא הוא שכתב רבי מאיר מקיימין השטר שלא בפני בית דין פירוש בקונדריס אם עידיו מבקשים לילך למדינת הים ואי נמי לרי' כו' ונראה לר"י ז"ל דבכל ענין קאמר דמקיימן דקיום שטרות דרבנן כו' ורבי יוחנן דקאמר אין מקיימין סבר דלא פליג רבנן בין קיום שטרות לקבלת עדות והא דקאמר אסברא לך טעמא דרבי יוחנן הכי קאמר דאפילו בקיום שטרות אית ליה לרבי יוחנן יבא בעל השור ויעמוד על שורו ומיהו רב נמי אית ליה בעלמא יבא בעל השור עד כאן לשונו ומדקאמר לא פליג רבנן בין קיום שטרות לקבלת עדות שמע מיניה דהכל הוא דרבנן כמו כל לא פלוג דבתלמוד שרוצה לומר שלא חלקו חכמים בתקנתם שאם רוצה לומר לא פליג בין קיום שטרות של דבריהם לקבלת עדות שמדאורייתא אם כן לא היה ראוי להם לומר כלשון זה אלא היה להם לומר כל דתיקון רבון כעין דאורייתא תקון ועל כן אינו הכרח לומר שקרא דוהועד בבעליו אינו אסמכתא שהרי התנא על פירוש שלהם מקשה והא דקאמר אסברה לך וכו' ומיהו רב אית ליה נמי בעלמא יבא בעל השור כו' דמשמע לפי' שלה' דמפרשי דרב דאית ליה שמקיימין השטר שלא בפני ב"ד היינו משום שקיום שטרות דרבנן הכרח לומר זה הדוחק שגם רב סבירא ליה יבא בעל השור והא דקאמר אסברה לך דטעמא דרבי יוחנן הוא משום דכתיב והועד בבעליו רוצה לומר אסברה לך דטעמא דרבי יוחנן דאפילו בקיום שטרות סבירא ליה יבא בעל השור ורב סבירא ליה דוקא בשאר עדויות שמע מינה דלרש"י אין צריך לומר דוחק זה אלא נוכל לומר לרב לא סבירא ליה כלל דרש דוהועד בבעליו כי לא סבירא ליה חלוק בין קיום שטרות לשאר עדיות ועתה לפירוש רש"י בלי דוחק נפרש טעמא דר' יוחנן הוא משום דכתיב והועד בבעליו ורב לא סבירא ליה כלל זאת הדרשה אבל לפי התוספות דסבירא להו שגם רב אית ליה הדרשה צ"ל בדוחק כדפירשתי:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה