אור ברסלב
רדך בית יח › חדר יא

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית יח · חדר יא

חדר י

ועוד נהגו הסמיכה שכל מי שאין לו רשות מרבו להורות אסור לו להורות:

אפילו אם חכם הוא כדמשמע בפרקא קמא דסנהדרין דאמרינן התם דרבה בר בר חנה הוה נקיט רשותא ואמרינן מאי רשותא כי הוה נחית רבה בר בר חנה לבבל אמר ליה רבי חייא לרבי בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין ופירש רש"י זכרו לברכה וז"ל יורה אסור והיתר א"ל רבי יורה ופריך התם אי גמיר רשותא למה ליה למשקל ומשני משום מעשה שהיה דתניא פעם אחת וכו' עד תנא באותה שעה גזרו תלמוד אל יורה אלא א"כ נטל רשות מרבו הרי שאסור להורות אף אי גמיר אלא א"כ יקח רשות ובמה יודע לכל דהאי איניש דגמיר הוא ואית ליה רשותא הלא בקראם לו מהר"ר בעלותו לספר תורה וזה גם כן יש לו סמך דכי היכי דבעידנא דאיכא ב"ד בארץ ישראל המסמיכים סמכינן ליה בשמא וקורין לו רבי כדאיתא בפרקא קמא דסנהדרין הואיל ועלה לגדולה שאין לה גדולה הימנה מצד תורתו מה שאין כן בשאר החכמים שלא נסמכו הכי נמי בזמנינו זה מאן דאית ליה רשותא להורות קורין לו מהר"ר הואיל ועלה לגדולה שאין גדולה הימנ' בזמנינו זה דאף דאין סמוכה בחוצה לארץ היינו דוקא לענין קנס וכדכתיבנא אבל לענין זה לקוראו דבי עתה בזמנינו שאין ב"ד בא"י להסמיך ולקרות המוסמכים רבי איכא בח"ל כדכתיבנא ואף כי בעונותינו הרבים בזמנינו זה יש מעמידים דיינים שאינם הגונים ומסמיכים לכדים ריקנין ומחללין שם שמים בפרהסיא ונוטעים אשרה אצל מזבח יי' בתר רובא אזלינן:

ומעתה אומר שהחכם השלם הזה כמהר"ר דוד שנתן לו רשות מרבותיו גדולי עולם לדון ולהורות והוא עדות לכל באי עולם דגברא רבה הוא וכדכתיבנא ואין בעירו גדול הימנו האי אתרא דדר תמן אתריה קרינן לה שכלם כפופים הם לו הואיל וגדול שבכלם הוא כדאמרינן בפרק זה בורר אמר רב פפא בא וראה כמה מחבבים זה את זה דאלו רבי יוסי קים היה כפוף ויושב לפני רבי דהא רבי ישמעאל בר רבי יוסי ממלא מקום אבותיו הוה והיה כפוף ויושב לפני רבי וקאמר כבר הורה זקן וכתבו התוספות פרק כל היד בשם ר"ת דטעם הוי משום דרבי בזקנותו הוה חכם יותר מרבי יוסי משום הכי אמרינן שאלו היה רבי יוסי קים היה כפוף לו לרבי אבל לא משום נשיאותו כפרש"י זכרו לברכה ואפילו לפרש"י שפירש משום נשיאותו כמו שכתבו התוספות שם בפרק כל היד משמו לאו משום דסבר שאם היה גדול הימנו שאינו כפוף תחתיו דהא מלתא דפשיטא היא אלא משום דקשיא ליה מההיא דפרק כל היד דקאמרינן התם היאך מניחין דברי הרב דהיינו רבי יוסי ושומעין דברי התלמוד דהיינו רבי אלמא דרבי יוסי גדול מרבי הוה אם כן היכי קאמר אם היה רבי יוסי קיים היה כפוף לו לרבי ומשום הכי נדחק לרש"י זכרו לברכה ופירש משום נשיאותו אבל פשיטא שכל הקטן מחברו אם אין לו גדולה אחרת יותר מחברו כההיא דרבי שמנוהו נשיא עליהם כפוף הוא תחתיו אפילו לרש"י וחייב הוא לנהוג לו כבוד וכדאמרינן כל היודע בחברו שהוא גדול הימנו חייב לנהוג בו כבוד שנאמר כל קבל די רוח יתירא ביה ולפנים יתבאר יותר בע"ה:

וכן נמי אמרינן בפ' מקום שנהגו ובפרקא קמא דחולין דהא דתנן נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ה"מ מבבל לבבל ומארץ ישראל לא"י אי נמי מבבל לארץ ישראל אבל מא"י לבבל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כותייהו ופירשו התוספות בפרקא קמא דסנהדרין בשם ר"ת וכן בפרקא קמא דחולין דטעמא הוי משום דבני א"י חכימי טפי דאוירא דארץ ישראל מחכים וכדאמרינן התם בסנהדרין דאקרו מחוקקי שמלמדים תורה ברבים הרי לפנינו דאף על גב דבני בבל חכימי טובא עד שאמרו שם בפרקא קמא דסנהדרין דרשותא מא"י לבבל לא מהני אפילו הכי אמרינן דלענין אסור והיתר אנו כפופים תחת בני ארץ ישראל הואיל וחכימי טפי מינן ואף על גב דלאו באתרא דידן אינון קל וחומר בנדון דידן שנודע לכל שהרב הנזכר גברא רבא הוא וסמיכתו מעידה עליו ונמוקו עמו ובעירו אין גדול ממנו דפשיטא דכל בני עירו כפופים תחתיו ואפילו לפי' רש"י ז"ל שפירש וז"ל דאנן כייפינן לבני ארץ ישראל דאינהו נסמכין ובבבל אין סמיכה עבדי' כותייהו כלומר אי באים משם אין לשנות מנהגם אלא עושין כמקומן עכ"ל ובפרקא קמא דחולין פי' וז"ל דאנן כייפינן להו לבני א"י לקדש חדשים ולעבר שנה ולדיני קנסות שאין סמיכה בבבל עבדינן כותייהו כי אזלינן גבייהו אין אנו צריכין לחלוק כבוד למקומנו עד כאן לשונו לאו משום דסבר דאי אינהו חכימי מינן טפי דלא כייפינן להו אלא משום שהרב זכרו לברכה ראה בפ"ק דסנהדרין דאמרינן התם דמהתם להכא לא מהני רשות דאי נקיט רשותא מבני ארץ ישראל לא מהני לבני בבל לענין הפקעת ממון שאם טעה שיפטר:

וקשיא ליה דאי אינהו כייפינן להו משום דחכימי אנן אמאי לא מהני רשותייהו לבני בבל משום הכי הוצרך לפרש ולומר דאינהו לא חכימי טפי מינן ומשום הכי לא מהני רשותא דידהו לענין הפקעת ממון ובמה שאמרו דאנן כייפינן להו היינו דוקא לענין זה דמארץ ישראל לבבל אין לשנות מנהג אלא עושין כמקומן וחלקו להם כבוד זה מצד הסמיכה אבל לענין הפקעת ממון לא הואיל ולא חכימו מינן:

ונראה דאם בני בבל חכימו מבני א"י אע"ג דבני א"י סמיכי ובני בבל לא סמיכי בני א"י כפופין לבני בבל דהא רבי אמי ורבי אסי סמוכין הוו ורב הונא לא סמוך דכל סמוך קרי ליה ר' ואפילו הכי אמרינן פרק הניזקין דר' אמי ור' אסי מיכף הוי כייפי ליה לרב הונא והיינו משום גדולתו דכל הגדול מחברו חברו כפוף תחתיו וכדכתי':

וכן נמי נראה מפרק ג' דמגילה דאמרינן התם שמואל מיכף הוה כייף ליה לרב והיינו משום שהיה גדול ממנו דאפילו רב אסי תלמידו של רב היה גדול משמואל כדאמרינן בפ' מרובה וכן נמי היה צריך שמואל מרב הונא שהיה תלמידו של רב כדאמרינן בפ"ק דגיטין בעא מיניה שמואל מרב הונא שנים שהביאו גט וכו' וכן בחולין פ"ק בעא מיניה שמואל מרב מנין למתעסק בקדשים וכו' וכדכתבו התוספות בפ"ק דגיטין ומזה הטעם שהיה רב גדול משמואל היה שמואל כפוף לו דהא שמואל היה ראש ישיבה לעצמו בנהרדעא ורב היה נוהג לו כבוד כדאמרינן התם בפרק מרובה ובפרק שלישי דמגילה ואפ"ה אמרינן התם דמיכף הוה כייף ליה שמואל לרב היינו משום דגדול ממנו היה וכדפרישית ומה שרב היה נוהג לו כבוד טעמא מפרש במרובה:

וכדי שלא יטעה מי שיהיה ויקשה על דברי ממה שכתבו התוספות פרק הניזקין צריך אני להביא דבריהם ולבארם דתנן התם אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון וכו' ואמרו בגמרא ואם בא לחלוק כבוד וכו' עד לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים אבל בשני וחמישי לא ופריך והא רב הונא קרי בכהני בשבתות וימים טובים ומשני שאני רב הונא דאפילו ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דארץ ישראל מיכף הוו כייפי ליה וכתבו התוספות וז"ל ואפילו ר' אמי ור' אסי וכו' משמע דאי לאו הכי אסור אפילו הוא גדול מכל בני עירו:

ואפשר שיטעה מי שיהיה לומר דמכאן משמע דמשום דאדם גדול מחברו אין חברו כפוף תחתיו דהא התוספות כתבו דאי לאו הכי אסור אפילו הוא גדול וכו' אף שהוא טעות מפורסם אענה ואומר דפשיטא דכל הקטן מחברו כפוף הוא תחתיו כדכתיבנא:

והכא דקא אמרינן דאפילו ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דארץ ישראל מיכף הוו כייפי ליה משום גדולתו קאמר שהיה גדול מכל בני דורו:

וצא וראה דמשום דקרא ליה רב ענן הונא חברין איקפד כדאיתא בכתובות פרק מציאת האשה וכן רב ששת קאמר ליה לרב ענן מר רבה ורב הונא רבה דרבה והיינו משום שהיה גדול הימנו ואע"ג דרב ענן גברא רבה הוה עד דהוה מתני ליה אליהו סדרא רבא וסדרא זוטא כדאיתא בפרקא בתרא דכתובות וכן אמרו שם דרב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלומייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרו במערבא קמו ליה למתיבתא דרב הונא בבלאה ומה שכתבו התוספות ז"ל דאי לאו הכי אסור אפילו הוא גדול מכל בני עירו הכי קאמרי דטעמא דרב הונא קרי בכהני משום שהיה כל כך גדול בדורו ואפילו מהגדולים שבארץ ישראל שגם הם היו כפופים תחתיו מצד גדולתו אבל אם לא היה כל כך גדול אלא שהוא גדול מבני עירו אסור לו לקרא לכהן:

מכל הא דלעיל הוכחנו שהמקום שהרב המופלג הזה דר שם אתריה קרינן ליה וכל בני עירו כפופים תחתיו הואיל וגברא רבא הוא ואין בעירו כמותו וכ"ש שכבר קבלוהו עליהם לרב לימים ושנים והיה מרביץ תורה ביניהם וגמירי מעלין בקדש ואין מורידין שלא עשה דבר שלא כהוגן עד שנאמר שבשביל זה הורידוהו כעובדא דרבן גמליאל בפרק תפלת השחר גם לא בא שם גדול ממנו שנאמר משום זה הורידוהו דדוקא בשוין הוא דאמרינן בפרק בתרא דברכות באתר דאית גבר תמן לא תהוי גבר אבל בגדול ממנו ידחה הקטן מפני הגדול ואע"ג דאשכחן בפרקא קמא דבבא בתרא דאימנו רבנן דמתא מחסיא לאיתובי לרב אחא מדפתי ברישא ולבסוף לא מינוהו שאני התם שלא הושיבוהו אלא נמנו להושיבו אבל היכא שכבר מנוהו כהכא בנדון דידן מעלין בקדש ואין מרידין כדאיתא בפרק תפלת השחר ואע"ג דהתם בב"ב אמרינן דקרי רב אחא לנפשיה כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו ואלו בסוף מרובה קאמר לעולם אין מטיבין לו וכתבו התוספות דמאי דקאמר לא במהרה מטיבין אמר בתחלה שהיה סבור שיחזירוהו וכשראה שלא החזירוהו אמר לעולם אין מטיבין לו אפשר שהיה סבור שיחזירוהו ויהיו שניהם ראשי ישיבה הוא ומר בר רב אשי שכבר מנו וכעובדא דרבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה בפרק תפלת השחר אבל להוריד למר בר רב אשי מכל וכל לא היה סבור דמעלין בקדש ולא מורידין וכדפרישית:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה