אור ברסלב
רדך בית יח › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית יח · חדר ב

חדר א

וכן כתב הר"ן בפרק ר' אליעזר דמילה על דברי הרי"ף ז"ל ואתא מתניתן לאשמועינן דאע"ג דרבנן סברי דמכשירי מילה אינם דוחין אפילו שבות דבריהם דערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהם במקום כרת כדאיתא בפסחים פרק האשה אפ"ה רחיצה דמקמי מילה דמכשירין נינהו דוחה איסור רחיצת חמין בחמין שהוחמו מערב שבת ואע"ג דרחיצה דמקמי מילה מנהג בעלמא הוא והיינו טעמא כדכתב הר"ן דכיון דרחיצת חמין שהוחמו מערב שבת לא עקרוה אלא מפני הבלנים שהיו אומרים מערב שבת הוחמו במקום מילה התירו דלא שייכא בה גזירה במילה כולי האי עכ"ל הרי דגבי מילה שרצו להתיר הך גזירה פירשו בהדיא ואע"ג דלא שייכי ביה גזירת האסור כולי האי ואין ללמוד ממנה כאשר אפרש בע"ה ותו דאפילו גבי קטן דלא שייכי ביה גזירת איסור רחיצה כולי האי לא התירו להרחיצו אליבא דהרמב"ם זכרו לברכה אלא ביום המילה לפני המילה ולאחר המילה וביום ג' כדכתב בפ"ב מהלכות מילה וזה לשונו שדרכם להרחיץ את הקטן מרתיצין בשבת ביום המילה בין לפני המילה בין לאחר המילה או בג' שחל להיות בשבת וכ"כ נמי בפ"ב דהלכות שבת מ"מ שלא בזמנם אלו ואפילו ביום ב' לא ואף על גב דחמין יפים הם לו והיינו טעמא דביום המילה לפני המילה הוא הכשר המילה ולאחר המילה וביום ג' מפני הסכנה אבל שלא בזמנים אלו לא ואף על גב דחמין יפים הם לו:

ואין לומר דבשביל חמין שהוחמו בשבת קאמר וה"ק בימים אלו מרחיצין אותו בין בחמין שהוחמו מערב שבת בין בחמין שהוחמו בשבת אבל בשאר ימים הואיל ויפים הם לו בחמין שהוחמו מערב שבת אין בחמין שהוחמו בשבת לא הא ליתא דא"ה ה"ל לפרושי דלפני המילה דוקא בחמין שהוחמו מערב שבת קאמר ואפ"ה לא קאמר אלא ביום המילה ואי סלקא דעתיך דאפילו בימים אחרים מותר הו"ל להרמב"ם לאשמועינן דאפילו בשאר ימים דליכא הכשר מצוה מותר הואיל ויפים הם לו שלא נטעה דבשלמא במאי דאמרינן דולפני המילה דוקא בחמין שהוחמו מערב שבת קאמר מפורש בדבריו כמו שהשיב הוא עצמו לחכמי לוניל אלא הכא אי סלקא דעתיך בימים אחרים קאמר הו"ל לפרש הרי דאפילו גבי מילה שהמים החמין יפים הם לו בכל זמן לא התירו אפילו בחמין שהוחמו מערב שבת אלא ביום המילה ולפני המילה וכו' אבל בזמנים אחרים לא ואפילו ביום ב' ואף על גב דלא שייכי ביה איסור גזירת חמין כולי האי ואף על גב דיפים הם לו וא"כ האיך יעלה בדעתינו להתיר גבי מת:

ולפ"ז מה שכתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות יום הכיפורים דתינוקות מותרים ברחיצה אפשר לאו בחמין קאמר שלשם לא בא ללמדינו אלא דמשום ענוי לא גזרו בה ואף אי בחמין קאמר נראה דדוקא ביום הכיפורים התירו ולא בשבת דלא גזרו על רחיצת חמין אלא בשבת בלבד משום דאיסור סקילה הוא וכן כתב הרמב"ם בהדיא בפרק א' דהלכות יום טוב וזה לשונו וחמין שהוחמו מערב יום טוב רוחץ בהם כל גופו ביום טוב שלא גזרו על דבר זה אלא בשבת בלבד עד כאן לשונו וכמו שאני עתיד לפרש בעזרת השם ואל יקשה לך ומה שכתב הרמב"ם בפ"ו דהלכות שבת וז"ל דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעובד כוכבים ומזלות לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לעובד כוכבים ומזלות בשבת לעלות באילן או לשוט על פני המים כדי להביא לו שופר או סכין למילה או מביא לו מחצר לחצר שאין עירוב בניהם מים חמין להרחיץ בהם הקטן ומצטער וכן כל כיוצא בזה עכ"ל ויאמר האומר דהואיל וכתב קטן סתם כל קטן במשמע ואפילו היכא שנתרפא כבר מהמילה הא ליתא דהא הוא ז"ל בקטן שהתיר להרחיצו קאמר דאומר לעובד כוכבים ומזלות ומביא המים וסמך על מה שכתב בפ"ב מהלכות מילה כמו שהזכרתי למעלה כמו שסמך נמי בחמין וכתב חמין סתם ואע"ג דבחמין שהוחמו בשבת לא התיר להרחיץ אלא מפני הסכנה ודלא כבמ"מ שכתב וז"ל והנ"ל מדברי רבינו שהוא מפרש דפרק הדר שלא ביום המילה אלא קודם לה או אחריה הרבה ואעפ"כ התירו משום התינוק שהחמין יפים לו עכ"ל:

ודרך אגב אומר דלא יקשה קושית הראב"ד ז"ל על הרב ז"ל דמה שהתירו במצטער שבות ע"י ישראל היינו היכא דבשעת עקירת הגזירה מקבל המצטער הנאה כההיא דגונח וכן נמי ההיא דמחזירין את השבר וכן נמי ההיא דצינור שהעלו קשקשים דבשעת עקירת הגזירה מבטל הפסדו אבל הכא דהבאת המים הכשר הדבר הוא דבשעה שמביא המים דרך החצר שמבטל האיסור אין הקטן ומצטער מקבלים הנאה ומש"ה אין להתיר אלא ע"י עובד כוכבים ומזלות והנה בגוף הדבר דהיינו הרחיצה התירו לעשותו ע"י ישראל בין בקטן בין במצטער דמדקאמר או מביא לו חמין אלמא לישראל קאמר ואפשר דראייתו מפרק הדר מההיא ינוקא שלא התירו להביא המים דרך חצר שלא עירב אלא ע"י עובד כוכבים ומזלות ואלו להרחיצו מרחיצין אותו ע"י ישראל והיינו טעמא כדפירשתי וכדקאמרינן בעלמא דהיכא אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה היכא דעבידנא דקא מעקר לאו מוקים עשה כדאיתא בפרק ר' אליעזר דמילה ובכמה מקומות אחרות בתלמוד ועל הדרך שאמר בהזאה שהעמידו דבריהם במקום כרת וכתב הרמב"ם ז"ל כיצד טמא שחל ז' שלו בשבת אין מזין עליו אלא למחר ואפילו חל ז' בי"ג לניסן והוא שבת ידחה ליום י"ד ומזין עליו ואין שוחטין עליו אלא ידחה לפסח שני ופירש הטעם מפני שביום שהוא אסור בהזאה משום שבות אינו זמן הקרבן שחייבים עליו כרת אע"פ שהדבר גורם לעתיד לבוא לעמוד במקום כרת:

והשתא אמינא דלא מבעיא להרמב"ם דסבר דאפילו ביום שני של מילה אין מרחיצין את הקטן ואפילו בחמין שהוחמו מע"ש ואע"ג דביום שני נמי יפים הם לו לצער המילה אפ"ה הואיל ואינו צריך בהם כ"כ כלאחר המילה וביום ג' שהוא מסוכן גם אינו הכשר מצוה אין מרחיצין אותו ואע"ג דלא שייכי ביה גזירת איסור רחיצת חמין כולי האי דבמת נמי יש לאסור להרחיצו בחמין ואע"ג דלא שייכי ביה גזירת איסור רחיצה כולי האי אלא אפילו למאן דסבר דעד יום ג' קאמר תנא דמתניתן דמרחיצין אותו אפילו בחמין שהוחמו בשבת וכדכתב הר"ן היינו טעמיה כדכתב הוא ז"ל דסכנת יום ב' גדולה מסכנת יום ג' ואפילו לפי מה שפירש בעל מגיד משנה דברי הרב ז"ל שלא ביום המילה אלא קודם לה או לאחריה הרבה היינו טעמא משום צער התינוק שהחמין יפים הם לו כדפירש הוא ז"ל בהדיא והמרדכי ז"ל נמי כתב בשם ר' יהודה בפ"ב דביצה וז"ל ורבינו יהודה כתב דמותר לרחוץ תינוק קטן שהתינוקת מותרין ברחיצה וסיכה ביה"כ דכל מידי דאית ביה רביתא לתינוק לא גזרו ביה רבנן וכן כתב ראבי"ה בהדיא כדאיתא בהגהות מיימונית בהלכות יה"כ ומהאי טעמא התירו לומר לעובד כוכבים ומזלות לרחוץ התינוק אפילו בחמין שהוחמו ביה"כ והוסיף לומר עוד שסתם תנוקות חולין הם אצל חמין והוו כמו חולה שאין בו סכנה דאומר לעובד כוכבים ומזלות ועושה אבל גבי מת דליכא למימר הכי נראה דהוה בכלל האסור ואע"ג דלא שייכא אסור גזירת חמין כולי האי ואין לומר דכי היכא דגבי מילה דמותר להרחיץ את הקטן לפני המילה במקום דמכשירי מילה נינהו ה"נ אית לן למימר דרחיצת המת בחמין מותר דמכשירי קבורה נינהו לא היא דדוקא היכא דעקר המצוה נוהגת בשבת אית לן למימר דמכשיריה ידחו שבת כי האי דרחיצת תינוק וטעמא כדכתב הר"ן וכבר הבאתיו לעיל אבל היכא דעיקר המצוה אינה נוהגת בשבת כי האי דקבורה אין מכשיריה דוחין שבת ואפילו היכא דעיקר המצוה דוחה שבת מפלגינן בגמרא אליבא דר' אליעזר דסבר דמכשירי מילה דוחה את השבת ואמרינן דלאו לכל מצוה קאמר ר' אליעזר דמכשירי מצוה דוחה את השבת וכ"ש להרמב"ם ז"ל דסבר דאע"ג דמילה שבות דשבות דוחה את השבת בשאר מצות לא דשאני מילה דנתנה שבת לדחות מפניה וכן לפי קושית התוספות בפרק ר' אליעזר דמילה עלה דההיא דקאמר דלאו לכל מצוה קאמר ר' אליעזר וכו' דאין ללמוד מכשירי קבורה ממכשירי מילה א"כ עלה בידינו דרחיצת המת בחמין בשבת אסור:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה