אור ברסלב
רדך בית י › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית י · חדר ב

חדר א

ובעל ספר מגדל עוז כתב הר"ם הלוי וכל חכמי ספרד וגם חכמים בשם הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל שאם נמצא טעות בספר תורה אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאין ספר תורה אחר במקומו וקוראין גם מברכין כבתחלה ואל השאלה השנית אני אומר שאם גרר דבוק מקוף דהוי חק תוכות דהא בפרק המביא שני תניא וכתב ולא וחקק ואמרינן התם למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא ורמינהי עבד שיצא וכו' עד אמר רבי אלעזר לא קשיא הא דחק תוכות הא דחק יריכות ופרש"י ז"ל וז"ל הא דחק תוכות של אותיות וצדיהן והאותיות בולטות אינו כתב הא דחק יריכותהן של אותיות דהיינו הן ממש ששקע הכתב זו היא כתיבה עכ"ל וכתב בעל ספר מצוות הגדול בסימן נ' וז"ל מתוך שמועה זו פסק ר"י שאם אירע לסופר הכותב את הגט שנפלה דיו מן הקולמוס בתוך ד' ונעשה ה' או בתוך ב' ונעשה פ' או בתוך מ' פתוחה ונעשה סתומה וכו' עד שלא יועיל למחוק את הטפה מאחר שאין האות שמה עליה אלא ע"י מחיקת הטיפה זה נקרא חק תוכות ופסול עכ"ל וכן כתב המרדכי בפרק שני דגטין ולמתעקש שיאמר דלא דמי ד' וב' שנפלה טיפת דיו לתוכן לרגל הקוף שנדבקה לגגה דבד' אין שום ירך שמאלי וכן בב' ואם כן אינו עושה מעשה בירך האות אבל ברגל הקוף שנדבקה לגגה היא יריכו השמאלי ונדבק שלא כדינו וכשגורר הדבק שפיר קרי ליה חק יריכות נשיבהו ונאמר דלא הוא דהא הם ז"ל הוקשה להם מההיא דהכותב דאמרינן התם שאם נטל לגגו של ח' ועשאו שני זייני"ן דלגבי שבת חייב ולדעת המתעקש מאי קשיא להו והא התם עושה מעשה בירך האות אלא ודאי אין חלוק וכ"ש שהם ז"ל הזכירו בדבריהם בהדיא גם מ"ם פתוחה שנסמה דהתם נמי הסתומה היא כירכות המ' שנדבק ירך לחברו וא"ה פסלי בגרירות הדבק ואע"ג דהר"ן ז"ל כתב בפרק הבונה בשם הרשב"א ז"ל עלה דההיא דנטל גגו של ח' ועשאו ב' זייני"ן וז"ל וכתוב בחדושי הרשב"א דמהא שמעינן דבכה"ג לא מקרי חק תוכות שאינו אלא כמפריד בין שתי אותיות דבוקות הא הר"ן ז"ל דחה דבריו וכתב ז"ל ולי נראה דאין מכאן ראיה דלגבי שבת ליכא קפיד' בין חק תוכות לחק יריכות וכו' וכן הנהו רברבי דלעיל לא מתרצינן ההיא דהבונה כוותיה יעויין בדבריהם והואיל ונוכל לתקן הדברים אליבא דכ"ע בגרירת האות פשיטא שאין לנו להכניס ראשנו בין הרים הגבוהים וירוצו את גלגלתינו ועוד דאפש' דאפי' הרשב"א לא קאמר אלא בכל כה"ג דנטל גגו דח' וכדמפרש בדבריו שאינו אלא כמפריד ב' אותיות דבוקות אבל באות אחד כמו ה' וק' שנדבקו רגליהן לגגיהן אפשר דמודה הוא דבכה"ג הוי חק תוכות וכן כתב המרדכי בשם בעל התרומות דבדבקות אות לחברתה לא הוי חק תוכות ואלו במ' שנסתמה אע"ג דביריכות המ' הוא שגורר הדבק כתב דהוי חק תוכות וכן כתב ריב"ה ז"ל בשם אביו הראש ז"ל ואע"ג דבפרק הבונה איכא תנא דמכשר במ' פתוחה שנעשה סתומה כדאיתא התם ואפילו הכי סברי הנהו רברבי דאפילו גרר הדבק ועשאה פתוחה כ"ש בשאר אותיות שיש לפוסלם בכה"ג וכדכתבו הני רברבי דלעיל על ד' שנעשה ה' ועל ב' שנעשה פ' וק"ו באות שנשתנית צורתו מכל וכל דהא בפרק הבונה תניא וכתבתם כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן עייני"ן אלפי"ן ביתין כפין כפין ביתין גמין צדין צדין גמין דלתין רשין רשין דלתין ופי' רש"י התם אלפין עיינין יש שכותבין כן מפני שדומין בקראתן בתין כפין דומין בכתי' גמין צדין דומין בכתיבתן אלא שזה למעלה וזה למטה עכ"ל הרי לך דאי לאו וכתבת' הוה ס"ד למימ' שמותר לכתוב ולשנות אות באות באות הדומה לה או בכתיבה או בקריאה אבל באות שאינה דומה לה לא בכתיבה ולא בקריאה אע"פ שהוא מאותיות שבאלף בית וקל וחומר כשלא תדמה לאות מהאותיות שבאלף בית בלאו קרא נמי פשיטא שאין לעשות כן ואם כן עדיף טפי כשת שתנה האות לאות אחרת שבאל"ף בית ממה שלא תדמה לשום אות שבא' ב' או לכל הפחות לא גרע ממנו ואם כן כי היכי דשייך חק תוכו' בד' שנעשה ה' או בב' שנעשה פ' או במ' פתוחה שנסתמה הכא נמי שייך בק' שנדבק' רגל השמאלית שנדבק' לגגה ששאינו דומה לשום אות שאם גרר הדבק לבד הוי חק תוכות אליבה דהני רברבי ופסול וכדפרישנא וכן כתב ר"י בעל הטורי' בהדיא בשם אביו הרא"ש ז"ל ובשם ספר התרומ' שכל שאין האות נכרת דהוי חק תוכות ואפילו לספר המצוות שכתב שאם כבר היתה האות עשויה כתקנה ונפל בה דיו יכול ליטלו כדכתב הוא ז"ל באותו סימן מ"מ אין הדבר ניכר שנפל דיו אחרי שכבר היתה האות עשויה כתקנה מודה שאין לגרור הדיו לבד הואיל ואפשר לתקן בגרירה כל האות וכל שכן שהרא"ש ז"ל וספר התרומות פסלו גם בזה כדכתב הוא ז"ל באותו סימן:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה