אור ברסלב
רדך בית י › חדר א

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית י · חדר א

בית י

שאלה ס"ת שנמצאו בו תיבות יתירות וחסרות אם מותר לקרוא בו ברבים:

גם בענין דבוק הקוף אם מועיל בו גרירה ולא חק תוכות או הוי כמו חק תוכות כמו לגבי מ' פתוחה שנסתמו שאינו מועיל בו גרירה גם האלף שאינו נוגע לא מלמעלה ולא מלמטה אם פוסל כי בעל הטורים לא הביא אלא שאינו נוגע מלמעלה אז הוא פסול ולא הזכיר את שלמטה מה דינו צריך ליגע התחתון כמו העליון או לא כי הנה יש ממורי התורה שאומרים כי בעל הטורים לא חש אלא בעליון ולכך הזכירו אבל בתחתון אינו חושש כיון שלא הזכירו:

תשובה לאפס הפנאי דטרידנא בגרסאי לא אאריך ואני אומר אל השאלה הא דמלתא דפשיטא היא שס"ת שנמצאו בו יתרות וחסרות שאינו ניקרא ס"ת כדאיתא פ"ק דב"ב אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלמא דכי חסר אות אחת אינו נקרא ס"ת ואפילו קוצו של יו"ד מעכב כדאמרינן בהקומץ רבה ואע"ג דהתם בתפלין ומזוזות קמיירי ה"ה בס"ת דהא תנן בפ"ק דמגילה אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפלין ומזוזות אינם נכתבים אלא אשורות אלמא דשאר מילי שוין דהא ממאי דדייקינן התם בגמ' הא לזה ולזה שווין משמע דמתני' דוקא קאמר דאין בין וכו' קאמר ולא דמי למה שאמר בעירובין פרק בכל מערבין אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנ' בהן חוץ וכן הוכיח הרשב"א בתשובה דה"ה או כ"ש בס"ת ואע"ג דבפרק הנזקין קאמר רבי שמואל בר נחמני שספר תו' שחסר ממנו יריעה אחת אין קורין בו דמשמע הא אות אחת או פסוק אחד קורין בו מדלא השמיענו רבותא דהיינו אפילו באות א' נלע"ד דלכי מעיינת ביה שפיר לא היא דהואיל וחסר הוא מה לי יריעה ומה לי אות אחת דסוף סוף מחסר במילתיה הוא אלא דאצטריך רבי שמואל בחסר יריעה לאשמועינן דס"ת דמחסר מלתיה אין קורין בו ברבים שתקנת משה ועזרא שתקנו שיהו קורין כדאיתא במרובה לא היתה אלא בספר כשר וכל הקורא בספר ברבים על דעת תקנת משה ועזרא והספר פסול הרי ברכה לבטלה שתקנת משה ועזרא לברך בספר כשר ועשוי כתקון חכמים היתה ולהכי השמיענו בירעה דאי אשמעינן אפילו באות אחת או פסוק אחד הוה ס"ד למי' דעעמא הוי משום דכל המברך בס"ת ברבים סבר הוא דספר כשר הוא ואם הספר חסר אפילו אות אחת הרי הוא פסול והוא על דעת ספר כשר בירך והויא ברכה לבטלה שהדבר תלוי בדעת המברך ואפילו היכא שהמברך יודע שחסר בו אות אחת או פסוק אחד גזרו שלא לקרות בו ויש לחוש לנכנסים ויוצאים ולמי שאינו יודע דלא אושא מילתא טפי בחסר אות אחת או פסוק אחד אבל בחסר יריעה א' דאושא מלתא טובא ה"א דמברכים בו דכל המברך על דעת ספר פסול מברך ולהכי השמיענו דאפילו בחסר יריעה אחת דאושא מילתא טובא אין קורין בו שאין תלוי בדעת המברך אלא שתקנת משה ועזרא היתה לברך בס"ת כשר ועשוי כתיקון חכמים וכדפי' ואפשר דמהאי טעמא קא מבעיא לן התם אם קורין בחומשים בצבור או לא שהשואל היה סובר שבדעת המברך תלוי הדבר והיכא שחסר חומש א' מנכר מילתא טפי ואין לחוש ובעו למיפשט מההוא דר' שמואל בר נחמני דקאמר ס"ת שחסר יריעה אחת וכו' דהתם נמי אושא מילתא טובא ואין לחוש שיטעה המברך וקאמר התלמוד דלא היא שאין הדבר תלוי בדעת המברך אע"ג שאינו יודע שהספר חסר אין לקרות בו בצבור דתקנת משה ועזרא לא היתה לקרות בספר חסר והמברך עליו אע"ג דידע דחסר הוא הויא לבטלה וה"ה חסר אות אחת נמי דהאי נמי מחסר במלתיה הוא ולכך לא תקנו משה ועזרא אלא שר' שמואל בר נחמני השמיענו ביריעה דאושא מלתא טובא שלא תביא לטעות ולומר שהדבר תלוי בדעת המברך כדפי' והוי מצי למדחי ולומר דאפילו אם הדבר תלוי בדעת המברך אין להביא ראיה ממאי דקאמר רבי שמואל על ס"ת שחסר בו חומש דבחסר בו חומש מנכר מלתא טפי מחסר יריעה אחת אלא שהאמת אמ' בעל התלמוד דביריעה אחת נמי אושא מלתא טובא ואין לחוש לטעות המברך והיינו עעמא דאין קורין משום דמחסר במלתא וה"ה אם חסר אות או שאינה עשויה כתקון חז"ל דתקנת משה ועזרא לקרות בספר כשר או לכל הפחות בחומש כשר עשוי כתקון חז"ל היתה וכל זה למדנו מדנקט ר' שמואל במלתיה ס"ת שחסר בו יריעה אחת וכדפי' והרמב"ן כתב דהתם כשחסר יריעה אחרונה של ס"ת או של חומש קא מיירי ומשום דחסר במלתיה אבל השמיט בו הסופר פסוק אחד באמצע או אפילו אות אחת לא צריכה ליה דודאי אין קורין בו וכן כתב הרשב"א בתשובה ואע"ג דלפ' אחר שפירש הוא באות' תשובה משמע דלדעתו אפילו אם חסר אות אחת או פסוק אחד כל היכא דלא חסר יריעה קורין בחומש השלם ואין לסמוך לעשות מעשה דלהלכה קאמר דהא הוא פי' שם פי' אחר דלא היא פי' אם חסר אפילו אות אחת אין לקרות אפילו בחומש השלום וכן הביא דברי הרמב"ן ולא דחה אותו ואם כן להלכה הוא דקאמר הרב וכן נמי כתב הר"ן בפרק הנזקין והרמב"ם כתב בפ"א דהלכות תפלין ומזוזות וז"ל וכן ספר תורה שחסר אפילו אות אחת פסול אע"ג דכתוב בכולהי משמו שהוא ז"ל השיב בתשובה שקורין בספר שאינו עשוי כהלכתו בצבור היכא שאין ס"ת כשר הא כתב הוא ז"ל בספרו בהלכות ספר תורה וז"ל נמצאת למד שכ' דברים הם שכל אחד מהם פוסל ס"ת ואם נעשה בו אחד מהם הרי כחומש שמלמדין בו התנוקות ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים וכתב עליו הרא"ש ז"ל שהרב ז"ל חזר בו בזקנותו ממה שכתב בתשובה בילדותו וכן הוא ז"ל דקדק בדבר והחזיק בו באותה תשובה דאין לקרות בו בספר פסול בצבור אפילו אם אין להם ספר כשר דתקנות משה ועזרא לא היתה אלא לקרוא בספר כשר עשוי כתקון חז"ל:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה