רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית ח · חדר ח
ומעתה אני אומר דמכל הא דלעיל עלה בידינו דבנדון דידן אף אם היו באים עדים בפנינו אחרי שנשאת לכהן ולומר שידעו באשה זו שנשבית דמותרת היא לבעל כל שכן שלא באו עדים כלל להעיד על שידעו שנשבית אלא מפי בעלה אנו חיים והפה שאסר הוא הפה שהתיר יש כאן וכדכתיבנא ואפילו אם בעלה לא היה אומר על טהרתה אלא שהיה מעיד בפנינו שידע בה שהיתה שבויה בידי השבאים דהשתא אין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר בר ממאי דכתיבנ' לעיל אני אומר דאין כאן בית מיחוש דאפילו היכא שבא עד א' קודם שהתירוה לינשא והעיד בפנינו דאשה זו נשבית היא נאמנת לומר נשביתי וטהורה אני כדכתב הר"מ ז"ל בהדיא וכל שכן כשבא אחרי שנשאת בין בשאלת בית דין ובין שלא בשאלת בית דין וכדכתיבנא וכל שכן בנדון דידן שאין כאן שום עד שמעיד עליו שנשבית אלא הבעל שאין עליו תורת עדות כלל ואפילו אי הוה שייך ביה תורת עדות בענין זה אינו נאמן שהרי הוא משי' עצמו רשע שהוא כהן ואומר שנשא שבויה שאסורה וחזקה שאין אדם משים עצמו רשע כדאיתא בכמה דוכתי בתלמוד ואם יאמ' האומ' דהכא אין הבעל מעיד שלא כיון להעיד כלל כדי שנאמר שאין עדותו עדות אלא שיש לנו להאמינו כיון שהיה משיח לפי תומו דמ"לת בכל מקום שהאמינוהו לאו מתורת עדות האמינוהו כמו שאנו מאמינים בשפחה שמסיחה לפי תומה להקל כדאיתא התם בפ"ב דכתובות: