רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית ו · חדר ד
עוד כתב כת"ר וכבר בארנו בכתבנו כוונת הרא"ה והר"ן דבאומר אמרו ויכתוב לפ' ופ' ויחתומו הגט כשר עכ"ל:
מה אשיב עוד ומה אומר ומה אדבר בהיותי רואה שכת"ר מחזיק בדעת זו אחרי ראותך הבאור אשר כתבתי על דברי הרא"ה והר"ן בראיות ברורות ובהיות שאנה י"י לידי לשון הר"ן אשר הזכרתי ואין מדרש בלא חידוש אוסיף עוד ואבוא ראי' לדבר מדבריו אלו וזה דכבר הרמב"ם כתב בהדיא בפ"ד מהלכות זכייה ומתנה דאפילו באומר אמרו פסול במתנה ולדעת כ"ת היינו אומר אמרו לפלוני היינו ממנה שליח וא"כ הרמב"ם פליג על הרא"ה והר"ן דסברי דבממנה שליח מהני אם כן מאי האי שכתב הר"ן וכן כתב הרמב"ם בפ"ד דהלכות זכייה ומתנה דלא הל"ל הכי אלא ולדעת הרמב"ם פסול אפילו במתנה ואפילו בממנה שליח אלא וודאי ופשיטא לענ"ד דלהר"ן אומר אמרו לפ' לאו היינו ממנה שליח ולהכי כתב וכן הרמב"ם והיינו לומר שגם הוא סובר דבאומר אמרו פסול אפילו במתנה בין אומר אמרו סתם בין אומר אמרו לפ' דבכל ענין היכא שאמר אמרו ולא מנה שלוחים פסול אפילו במתנה אבל בממנה שלוחים לא באר הרב ז"ל דעתו לדעת הר"ן ומה שכתבתי אני בפסקי ובארתי דעת הרב ז"ל לענ"ד כתב כן על דרך דרוש וקבל שכר ומקום הניח לי וזה פשוט לכל מודה על האמת לענ"ד:
עוד כתב כת"ר וז"ל ובהדיא כתב הרב בעל מגיד משנה בהלכות זכייה ומתנה וז"ל ומיהו באומר אמרו לפ' ופ' יש סוברים שאף בגט כשר והוא רומז להרא"ה עכ"ל:
וגם בזה א"א דלא היא שהוא ז"ל לא כיוון אלא על ר"י דמכשיר באומר אמרו כדכתב הרא"ש משמו שהוכיח בפ' התקבל וכמו שהביא כת"ר בכתבך דברי שכתב ר"י ברמזיו בשם ר"י דאומר אמרו כשר והוא ז"ל הלך בשטת הרמב"ם דאין שום הפרש בין אומר אמרו לשני' ובין אומר אמרו לפ' והוא ז"ל נקט לשון אמרו לפ' בלשון הרב ז"ל בההוא דינא דהוה קאי ביה וסוף דבריו שכתב וז"ל והמחבר פסק בשטתו שכת' בהלכות גרושין דבאומר אמרו קרוב להיות בטל עכ"ל מוכיחין ג"כ שכן הוא דהא באומר אמרו לשנים כלישנא דנקט הרב בהלכות גרושין אפי' הרא"ה והר"ן מודים דבמתנה נמי פסול אפי' לדעתך מן התורה משום דשמא מילי נינהו ולא מימסרן לשליח:
ועוד כתב כת"ר וז"ל וכבר כתבתי לכת"ר דהרמב"ן וכו' עד וכן נמי כתב רש"י בפ' מי שאחזו וכו' עד וז"ל והכי דוק מינה טעמא דלא אמר אמרו הא אמר לשנים אמרו לפלוני ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתומו ואמר לאותו סופר וכתב ולאותן עדים וחתמו שפיר דמי דמודה רבי יוסי בהא שהרי עשאן לכך וכתב כת"ר הרי פירש בהדיא דאמרו לפלוני סתם היינו משוה שליח ואין זה צריך לפנים ע"כ:
ואני אומר כבודך במקומו מונח שאין זה דעת רש"י דמאי דקאמר התם בגמרא הכא במאי עסקינן דלא אמר אמרו אבל אמר אמרו כשר בין באומר אמרו לפלוני ובין באומר אמרו סתם קאמרינן וכן רש"י הדבר היה פשוט בעיניו דאין הפרש בין זה לזה ולא הוצרך לפרש דבר בזה אלא דאגב אורחי' נקט לישנא דאמרו לפלוני וכדכתי' בפסקי ורצה הרב לתת טעם ג"כ מאי דס"ד התם לחלק בין אומר כתבו לאומר אמרו ואמר דבאומר כתבו אמרינן דמילי לא מימסרן לשליח דהיינו לאלו השלוחים שאמר להם כתבו משום שלא עשאן שלוחים לכך אבל באומר אמרו עשאן שלוחים לכך ר"ל שעשה שלוחים לאלו שאמר להם לומר לאחרים לכתוב ולחתום ובדרך זו יש למסור דברי' לשליח דבכה"ג לא חשבינן להו מילי לענין שלא ימסרו לאלו השלוחים שאמר להם אמרו וכן במאי דאמרינן התם ואמר רב חסדא מתניתין מני ר' יוסי היא כתב רש"י וזה לשונו ר' יוסי היא הילכך ליכא למיחש לחורבא דאלו לר"מ איכא למיחש דילמא זימנין דאמר לשנים אמרו לפלוני ויכתוב לפ' ופ' ויחתומו ואזלי הני שלוחים וחיישי לכסופא דסופר כו' הרי שהרב ז"ל קורא לאותן שאומר להם אמרו לפ' כו' שלוחים:
ואפילו אם דעתו של רש"י היה כאשר כתבת מה שבוודאי אינו כן אפילו הכי הות מצית למימר דסברת הרא"ה והר"ן היא דמה שפירש"י כן הוא לפירושי מאי דאמרינן התם מודה ר' יוסי באומר אמרו אבל לפי המסקנא דאמר דלא מודה ר' יוסי באומר אמרו סברת תלמודא דאין זה ממנה שליח שלא בפניו ומ"ה חיישינן לגזירה דחתם סופר ועד להרא"ה ולית דין צריך בשש:
ומעתה אחזור בחתם סופר ועד שכתב כ"ת וז"ל גם בחתם סופר ועד ראיתי לכ"ת בונה וסותר בדבריהם והעיקר כפי הנראה כי היתה סברתם פורה בידך עדי שכתבת דר"י נראה דמכשיר בחתם סופר ועד מדהביא דברי המכשירים בסוף וכיוצא בזה ואתה דע לך שאין דעתם כך אלא שהם סוברים כדעת התוספות דאזלינן נמי בחתם סופר ועד לחומרא וכ"כ בתשובת הרא"ש במקומות רבים וכ"כ ר"י בנו ברמזיו פ' המגרש וז"ל חתם סופר ועד פסול לר"י ואומר אמרו כשר ור"ח פוסל אומר אמרו וצריך לחוש לשניהם להחמיר בחתם סופר ועד ובאומר אמרו עכ"ל:
ואני אומר גם בזאת לא צדקת אענך דאנא נמי הוה ידענא דריב"ה פוסל בחתם סופר ועד ואף שרמזיו אינם נמצאים בידי דהא בטור אבן העזר בסי' ק"כ כתב וז"ל אמר ליה וכו' עד והרמב"ם כתב וכו' עד ויראה מדבריו שהוא מכשיר חתם סופר ועד ולקמן בעינן לברור שהוא פסול עכ"ל:
הרי שכתב כאן בהדיא דחתם סופר ועד פסול אלא שאני אומר דלא מטעמיה דמר אלא שהוא ז"ל חשש לדברי ר"י בעל התוספות שכתב דלא איתברר ליה הלכתא ומחמיר בחתם סופר ועד ובאומר אמרו ולזה כיון במה שכתב ולקמן בעינן לברור שהוא פסול שרמז במה שכתב בסי' ק"ל בדין חתם סופר ועד ששם הביא דעת הרמב"ם והרמ"ה ז"ל שמכשירים בחתם סופר ועד ולא הביא דעת ר"י ז"ל הפוסל חתם סופר ועד מן הדין ומכשיר באומר אמרו אלא דעת ר"י בעל התוספות שכתב דלא אתברר לן הילכתא ואזלינן לחומרא בחתם סופר ועד ובאומר אמרו למדנו הוא ז"ל בזה שלא הביא אלא דעת ר"י בעל התוספות הפוסל ודעת המכשירים שיש לנו לחוש ולפסול חתם סופר ועד מטעם דפלוגתא דרבוותא היא ויש לחוש לדברי ר"י בעל התוספות ז"ל שכתב דכיון דלא אתברר לן הלכתא אזלינן לחומרא בתרווייהו ואף אם דעתו נוטה דחתם סופר ועד כשר כדמשמע קצת מדבריו שהביא דעת המכשירים בסוף דבריו ולא הביא דעת ר"י שמכשיר באומר אמרו ופסול חתם סופר ועד מן הדין וכדכתבתי בפסקי אלא שקצרתי:
והוא דרך על דרך שדרך אביו הרא"ש ז"ל כי מימיו שתה שהרא"ש ז"ל פסק בפ' התקבל דאומר אמרו בטל וכ"כ הוא ז"ל משמו וא"כ לדעתו חתם סופר ועד כשר כרב ור' יוחנן ור' ירמיה וכ"כ בהדיא בפ' המגרש אלא שהביא שם גם דברי ר"י בעל התוספות שפוסל בשניהם וכתב בתשובותיו בכמה מקומות שיש לפסול חתם סופר ועד הואיל ור"י בעל התוספות ז"ל פוסל:
הרי לך שדעת הרא"ש ז"ל נוטה להכשיר חתם סופר ועד מצד הדין אלא שהוא חושש לדברי בעל התוספות ז"ל לפוסלו:
נראה נמי סברת ר"י בנו במ"ש בטור א"ה וברמזיו שמה שכת' הוא ז"ל ברמזיו הוא כמעתיק ומקצר דעת אביו ז"ל ועיקר דברי בפסקי הם דהואיל דהוא ז"ל חושש בחתם סופר ועד לפוסלו מטעם דר"י בעל התו' מסופק בדבר ומחמיר בתרווייהו א"כ צריך אתה לומר שבאומר לשנים אמרו לסופר לכתוב וכו' שאינם יכולים לעשותו לדעתו ואיך כתב הוא ז"ל שיכולים לומר להם לעשותו באותו לשון אשר הזכרתי שם אלא וודאי מחוורתא כדכתיבנא ולהחזיק דברי כ"ת דאדרבה יראה קצת מדבריו דבחתם סופר ועד דעתו נוטה דכשר מן הדין וע"ד שפירשתי ואם כן באומר אמרו הוא פוסל מן הדין וכתב כן על דרך שאמרו בפ' שור שנגח ד' וה' משל לצייד השולה דגים מן הים משכח רברבי שקיל משכח זוטרי שקיל:
ובכן גמרנו מה שכבר התחלנו כאשר מן השמים הורונו:
וכן נבקש מאת אלהינו:
משגיאות יצילנו:
לב האבן יסיר מבשרנו:
ויאמר בספר מלחמות י"י את והב בסופנו:
לכו ונעלה אל הר י"י ואל בית אלהי יעקב אבינו:
כי אברהם לא הודיענו:
ויצחק לא הכירנו:
ויעקב בית אל האמירנו:
ולהתראות פנים אל פנים האל יזכנו:
ונזכה בבנין בית מקדשנו:
אוי"ר ושלום לאין קץ:
נאום הטרוד בטרדי תהפוכות זמנו:
זהיר וזריז לכל אשר תגזרנו:
דוד בכמהור"ר חיים הכהן ז"ל: