אור ברסלב
רדך בית ה › חדר ה

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית ה · חדר ה

חדר ד

ורציתי להאריך ולדחות פירושים דחויים אלא שנלאתי ואמרתי שנכרים דברי אמת שמע חכם הנראה לעניות דעתי והוא שמה שכתב הרמב"ן ז"ל וא"ת שלא חלק רבי יוסי אלא באומר אמרו מעדתכם וכו' אפי' באומר אמרו לפלוני קאמר דהא עלה ההיא דאמרינן בגמרא אמרו לסופר ליכתוב ולפלוני ופלוני ויחתומו קאי והוא הדין דכשאומרים אמרו לסופר ליכתוב ולפלוני ופלוני ויחתומו וכו' הכי קאמר להו אמרו לסופר או לפלוני כתוב גט לאשתי והיינו שיאמר מדעתכם ומצד עצמכם אבל אינו מצוה להם שיאמינו להם שהבעל צוה כן וכשאומר להם כן יש לחוש דמשום כסופא יחתמו הסופר דהואיל ולא אמר להם שיאמרו להם מדעתם אינו עושה אותם הוא שלוחים אבל כשאומר להם אני שליח לפלוני ואמרו לו שיכתוב הוא מצוה להם שיאמרו לו שהבעל צוה כן והיינו מדעתו של הבעל וכשאומר להם כן עושה אותו הוא שליח בכל מקום שהוא וליכא למיחש לכסופא וקאמר הרב הא לא משמע הכי פירוש בשלמא אי לא הוה פליג רבי יוסי אלא כשאומר אמרו לסופר ולעדים סתם אפי' היכא דפרט אלא שהיה אומר אמרו לסופר ולעדים והנה פלוני ופלוני שפיר הוי מצית לפרש כן שלא עשה אותם הוא שלוחים אבל הואיל ובגמרא אמרינן דאפילו היכא דפרט ואמר לפלוני ופלוני ויחתומו משמע שעושה אותם שלוחים הוא בכל מקום שהם ומשום הכי נקט הרמב"ן ז"ל לישנא דמשמע דאף על פי שאפשר לאומר שיאמר כדקא סלקא דעתך וכדפירשתי מכל מקום משמעות הלשון לא משמע כן דלישנא דולפלוני ופלוני ויחתומו משמע שעושה אותם הוא שלוחי' בכל מקום שהם לדעתו ז"ל ואפי' הכי פליג ר' יוסי וא"ת וכן פירש רש"י ז"ל להביא ראיה מדבריו שגם הוא סובר שאין היתר בדבר אלא א"כ ישמעו מפי הבעל אבל ממנה שליח שלא בפניו לא וכתב עוד וזה לשונו ועוד דאי סלקא דעתך מודה ר"י בממנה אותו שליח וכו' פירש אי סלקא דעתך לומר דאף על גב דקאמר ולפלוני ופלוני ויחתומו אינו עושה אותם הוא שלוחים הואיל ואמר להם שיאמרו מדעתם וכדפירשתי אבל בממנה שלוחים ועל דרך שפירשתי לא וכו' עד והרא"ה תלמידו הקשה עליו וכו' עד לפי' כתב דלא פליג ר"י אלא באומר אמרו מדעתם אבל בממנה שליח לא והיינו כפי מאי דהוה סליק אדעתין דהרמב"ן ז"ל ומה שהקש' הוא ז"ל לא משמע הכי לא סבירא ליה לרא"ה ז"ל ומה שהקשה דאפי' בממנה נפיק חורבא סבר הוא ז"ל דליכא למיחש לחורבא דהואיל ומכרו של הבעל אומר להם ליכא כסופא והשתא אתי שפיר מה שהאריך בדבריו וכתב א"כ נפיק חורבא בכה"ג דזמנין דאמר לשנים אמרו לסופר שאני ממנה אותו שליח וכו' דבכה"ג הוא דקאמר הרא"ה דלא פליג ר"י והקשה עליו הר"ן ז"ל דבשלמא כשאומר אמרו לסופר לכתוב ולפלוני ולפלוני וחתומו איכא כסופא הואיל ומדעת עצמם אומרים לעדים לחתום אבל כשאומר להם עצמו אתם חתומו מאי כסופא איכא דהא לא אמר להם אמרו מדעתכם שיחושו לכסופא דסופר אלא הם חותמים בצווי הבעל וליכא כסופא ובא הר"ן ז"ל והסכים לדברי הרא"ה ז"ל דלא פסול ר"י אלא באומר אמרו מדעתכם וכדפי' אבל בממנה סופר ועדים לא פסול ר"י וכדי לתרץ הקושיא שהקשה לרא"ה ממאי דאמרינן בגמרא וליחוש דילמא אמר להו אמרו לסופר לכתוב ואתם חתומו וכו' נתן טעם לדבר שלא כטעמו של הרא"ה ז"ל יעויין שם ולא רציתי לכתוב פה הראיה שכתבתי בפסקי על דברי כי כבר הוא בידי כתב ע"ש והייתי מאריך לפלפל בדברי הר"ן ז"ל אלא שנלאתי דשוינן הא שמעתתא כגדי מסנקן ומה לי להאריך הואיל ואנו רואים שהוא ז"ל מסכים לדברי הרא"ה ז"ל בדין וכדכתב בהדיא ולא הוצרך הוא ז"ל להאריך אלא להודיענו שאין טעם הדבר כמו שכתב הרא"ה עוד כתב כ"ת הילכך לפי דעת הרא"ה והר"ן ז"ל כל שאומר אמרו לסופר פ' ויכתוב ואתם חתומו כעובדא דילן הגט כשר עכ"ל ולא כן אנכי עמדי דלדידי עובדא דידן לא הוי אמרו לפלוני אבל במאי דקא אמרת דבעובד' דילן להרא"ה והר"ן ז"ל הגט כשר בהא קא מודינא לך דהואיל ואמר בהדיא שרצונו בו ושלחו למוצאו ולא מצאוהו ואמר להם אמרו שיכתוב מסתמא שאמרו לו כל המאורע צוה להם איך שהבעל אמר שרצונו בו לכתוב ובהם לחתום ושלא למוצאו לצוות לו עמהם שהוא יכתוב והם יחתמו ולא מצאוהו והוא היה נחפז ללכת לא היה יכול להמתין ואם כן להרא"ה ז"ל ליכא כסופא הואיל ומצות הבעל הם עושים והוי שפיר ממנה וכן להר"ן ז"ל ליכא למימר הכא שיחשבו שלרצונם הדבר מסור הואיל ואמר להם שהם ימנוהו שליח שהרי הם ידעו שע"כ עשה מה שעשה ששלח למוצאו ולא מצאוהו והוא היה נחפז ללכת וא"כ ליכא למיחש לחורבא אבל באומר אמרו לפלוני גרידא דבר פשוט הוא לעניות דעתי דהרא"ה והר"ן ז"ל פוסלי' ולא כמו שכת' כ"ת בתשובתך והחזקת בכותבך אלי:

ואל תתמה עלי במה שכתב ימצא בפסקי וז"ל מכל הא דלעיל עלה בידינו שהגט פסול לכולי עלמא עכ"ל שאת חטאי אני מזכיר היום שממני יצא שכר עדות זו שבשומעי הדברים לא נזהרתי בדברי ואמרתי לאחד מנכבדי קהלנו אלו היה עשה כן היה הדבר יותר נקל וכשהגיעו הדברים באזניו אמר שכן היה המעשה ומה שלא נזהרתי בדברי כי לא היה מוחזק אצלי לעד שקר ואוכל לומר ידי לא שפכו וכו' והראי' על דברי שהעד האחד החתום בגט אינו חתום בעדותו ובוחן ליבות י"י ואני לא ראיתי סדר עדותו עד הולכי בשלוניקי וביודעי בו שאין לי שום ידיעה בתלמוד ובפוסקים בדברים הצריכים עיון חשבתי שהוא סדר העדות באומר לפ' ולכן כתבתי מה שכתבתי וכן היה דעתו אלא שנבא ולא ידע והוא בלא דעת ידבר ודבריו לא בהשכל שאין כחו אלא בהלצות והזייות והראיה על זה שהוא לא הזכיר בדבריו לא הרא"ה ולא הר"ן ז"ל מ"מ אמינא דאי מקלע עובדא כי האי דלהרא"ה והר"ן ז"ל הגט כשר ועוד כתב כ"ת וז"ל עוד תמה כ"ת תימה אחר וכתב הואיל וכ"ת אמרת שלא ראית מי שעשה מעשה כזה כו' עד עם היות שכבר תקעתי ארבע יתדות חזקות וכו' עד ואחר כל אלה הדברים מה רוח ספק נשאר בדברי זה עכ"ל ואני אומר שהעמדת' על אחד באומרך מיהו אשכחן להרא"ה ז"ל וכו' וכפל דברים אני רואה כאן שכבר קדמתיך בכותבי אל כבוד תורתך שהנחתי בהנחה ואמר אם כן דעת כת"ר מכרעת וכו' אלא שתמהתי על כ"ת על שלא נזהרת בדבריך במכשלה הזאת תחת ידיך חס ושלום שכתבת אותה שיטה ויטעו התלמידים שלא הגיע להוראה כמבואר בכתב ההוא אשר שלחתי אל כבוד תורתך וכאשר עשה שואלך שהכריז לכל שמצא חבר שהסכים לדבריו במה שהשיאה לכתחילה ושלח גם פסק כבוד תורתך בעיירות אחרות ואומר לכל שכבוד תורתך מסכים לדעתו ואם כתב וז"ל ואם דעת כת"ר שאין למחות וכו' כתב ג"כ כדי להחזיק התמיהה על דברי כת"ר לבל תאמר כי דעתך היתה על דרך שאמרו בפרק בשלשה פרקים מ"ד נהגו אוריי לא מוצינ' ואי עביד עביד ובפרק ערבי פסחים אשכחן דקאמר ר' יהודה רבה סבר בשמים ואחר כך מאור ור' מאיר פליג עליה דר' יהודה וקאמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הלל ואליבא דר' יהודה ומהאי טעמא עבד רבה עובדא ובריך על בשמים תחלה ואחר כך אמאור ואע"ג דהתם בפ' בג' פרקים אמרינן דמאן דאמר נהגו אוריי לא מורים מכל מקום רבה עבד עובדא כר' יוחנן דאמר נהגו וא"כ יאמר כ"ת דאע"ג דלדעתך אוריי לא מורים להשיאה מאן דבעי למעבד מצי למעבד וכההיא דרבא דעבד עובדא במילתא דקאמר ר' יוחנן נהגו או שמא יאמר כ"ת דסברת דהלכתא כהני תרי רברבי ומורים כן אלא שהראשונים החמירו על עצמן וגם כת"ר מחמיר על עצמך וכההיא דקאמר רב אשי לרבינא דשאיל מיניה הני סכיני דפסח היכי עבדינן להו אמר ליה קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא והלכתא אידי ואידי ברותחין כלומר אני מחמיר על עצמי ללבן אבל הלכה היא דאידי ואידי ברותחין לכן כתב מה שכתב:

עוד כתב כת"ר לפי' אחלי הגביר שתעביר הקולמוס על כל אותה שיטה עכ"ל:

ועל זה אני אומר אל כבוד תורתך כמו שאמר ר' טרפון על ר' עקיבא הפורש ממך כפורש מן החיים אבל כדי לצאת ידי שמים גם אני אומר שמה הועילו חכמים בתקנתם הועיל כבוד תורתו אם אני אעביר קולמוס עם היות שבידי שואלך השיטה קיימת ילך וישתבח שכבוד תורתך מסכים על ידו ולא כן עשו החכמים האחרים אלא שכתבו אליו בהדיא בלי פקפוק שעשה שלא כדין כאשר יראה כ"ת ובזה שא נא שלום ואני שלום וכי אדבר כשונא בשער כבר קדמנו ר' חייא בר אבא שאמר אפילו האב ובנו וכו' עד ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבין זא"ז וכן נבקש מאת אלהינו:

משגיאות הצילנו:

ומנסתרות ינקנו:

ולעסוק בתורה לשמה ידריכנו:

וכן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופינו:

ונזכה בביאת משיחנו:

במהרה בימינו אמן:

נאום הטרוד בטרדי תהפוכות זמני מזומן לשלמים כמוך לשרת ולכפר ולכהן:

דוד בכמוהר"ר חיים הכהן ז"ל:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה