אור ברסלב
רדך בית ה › חדר ג

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית ה · חדר ג

חדר א

ומעתה אומר דאפשר דהר' אברהם נסתפק בסוגית מי שאחזו כמו שנסתפק הרב זכרו לברכה ואמרתי אפשר לפי שאין בידי חבורו כי לשם יתבאר אם האמת אתי ואם לא והביא הוא זכרו לברכה דברי הרי"ף זכרו לברכה להודיענו שהוא מפרש הסוגיא כפשטה וזהו שכתב במה שהביא כבוד תורתך מדבריו וזה לשונו אלמא רישא דתני הגט בטל וכו' עד ואפילו באומר אמרו ואחר כך הביא מדברי הר"ם זכרו לברכה מה שהיה צריך לו מהם שהם הדברים שתבאר מהם שהוא סובר דאפשר לפרש הסוגיא ולומר דמדרבנן פסול ליה וכדפרישית ולא הוצרך הוא זכרו לברכה להביא סוף דבריו פי' הברייתא הוא כדברי הרי"ף זכרו לברכה וכמו שלא הביא גם כן דברי רבינו חננאל ובה"ג שכתבו כהרי"ף ז"ל כן לא הוצרך ג"כ להביא סוף דברי הרב הואיל והביא דברי הרי"ף זכרו לברכה ובאר כל השתי חלוקות ואם טעיתי במה שכתבתי הדבריו ז"ל אין עלי אשם בעבור שאין חבורו לידי אבל אמרתי אדרוש ואקבל שכר שאפילו מה שתלמיד עתיד לחדש כלם נאמרו לו למשה בסיני וחי נפשי לא ידעתי איך יעלה על הדעת לומר במה שכתב הרב שקרוב הוא להיות בטל שאינו מסופק אם הוא בטל מדברי תורה ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר דקרוב עדיף מספק ממאי דקאמר רבי חנינא בפרק לא יחפור ובפרקא קמא דביצה רוב וקרוב הלך אחר הרוב דדווקא היכא דאיכא רוב כנגדו הוא דאמר הלך אחר הרוב אבל ספק דהיינו פלגא ופלגא וקרוב קרוב עדיף טפי והנה פסקי שולח אל שלמי' וכן רבים חכמי שלוניקי ויניזיא ומנטובה ולא ראיתי עד הנה פוצה פה ומצפצף במה שכתבתי על דברי הרמב"ם ז"ל ועל דברי הר"ן זכרו לברכה גם כי חכמי שלוניקי רובם מסכימים שאם נשאת לא תצא לפי סדר עדותו אבל לא מטעם דברי הרמב"ם ז"ל כאשר כתב כבוד תורתך והנה אשלח לכבוד תורתך מה שכתבו כלם בקוצר ואחזור לומר דתדע לך דלדעת הר"ר אברהם ז"ל פירש דברי הרב זכרו לברכה כדכתיבנא דמסופק הוא אם הגט פסול דאי לא תימא הכי קשיא לי על דבריו דהא הר"ן זכרו לברכה כתב בדין חרש וזה לשונו מי שנשא כשהוא פקח ונתחרש אינו מוציא לעולם עד שיבריא עד כאן לשונו וע"כ דין זה הוציאו ממאי דמסקינן התם במי שאחזו עלה דההיא ברייתא דעסקינן בה דתניא עד שישמעו קולו ומסקי' התם קולו לאפוקי מדרב כהנא אמר רב ופירש רש"י ז"ל לאפוקי מדרב כהנא דאמר חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו וא"כ אם פי' הברייתא היא כדפי' הר' אברהם אליביה דהר"ם ז"ל דלא הוי גט כשר עד שישמעו קולו ואם לא שמעו קולו מדרבנן הוא דפסול ואינו מסתפק בו דשמא דאורייתא קאמר א"כ חרש דממעטינן מיניה מדרבנן הוא דפסול ואם הוציא עוד כתב ידו הגט פסול מדרבנן א"כ למה לא פירש לנו הרב זכרו לברכה שאם הוציא על ידי כתבו הגט פסול כמו שפירש באומר סתם אינו מוציא לעולם היינו לומר שאין לו תקנה כמשמעות לשונו או משום שהגט בטל או משום שהגט ספק וכסוגית מי שאחזו אלא לדבריך היה לו לרב ז"ל לפרש ולומר שאם הוציא על ידי כתיבתו שהגט פסול דהיינו מדרבנן ונפקא מינה לאם נשאת כדפרישית אלא ודאי כדפרישנא והרב זכרו לברכה באר באומר אמרו ולמדנו מה שיש להבין מסוגית הגמרא שלכך קרא ספרו משנה תורה ולא הוצרך יותר לחזור ולפרש בחרש דלאו נפקא מינה בדין כלל אלא כתב מה שהוא הדין שאין לו תקנה להוציא לעולם וכדכתיבנא ולהיות כי לא לאדם דרכו ואחרי כותבי שלא מרצוני זכיתי עד כה:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה