רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית ד · חדר ה
וממה שמצאתי כתוב בהגהה אחת במרדכי שלי שהורה רבינו אליה ז"ל על גט אחד יראה שאם נכתב בגט ימחי ביו"ד דגרע טפי ממה שנכתב באל"ף כי באל"ף מצאנוהו כתוב בדניאל וביו"ד לא מצאנוהו כתוב שמגרשין בו לכתחלה היכא שהובא הגט ממקום אחר ואפילו היכא דאפשר להביא גט אחד ואף על גב דביו"ד נמי משמע לשון הכאה או לשון אריגה כדפי' הוא ז"ל וכן אפילו נכתב בגט מלה שלא כמנהגה כגון שמנהגה היא ביו"ד נחה ונכתבה בוא"ו נחה כמו ותרוכית דלדעתו ז"ל מנהג' להכתב ותריכות ביו"ד ובו"ו כתב הוא ז"ל שלא ידע מהו מגרשין בו לכתחלה ואף על גב שהשנוי הוא בדברי הגירושין ונתן טעם לדבריו הואיל ואינו מגופו של גט קל וחומר בנדון דידן שהטעות הוא בזמן דלא דייקינן ביה כולי האי וכדכתיבנא וכאשר אכתב בעזרת האל והוא ז"ל נסתפק באותו גט שהיה כתוב בו מנאי ביו"ד בין מ"ם לנו"ן וכתב שהוא לשון מינות כי מנאי שהוא לשון ממני הוא בלא יו"ד ואנן בעינן שיכתוב מנאי שפירושו ממני דידים מוכיחות בעינא ושאל לרבינו אביגדור הכהן בהיות שהגט שולח מעירו וכתב לו שאם יראה לו שהוא פסול עליו המצוה להזקיק את הבעל לכתוב גט אחר והר"ר אביגדור הכהן השיב לו שהגט כשר כי ימחו ביו"ד הוא לשון ארמי וימחה בה"א הוא לשון הקדש כמו יחזה בה"א ויחזי ביו"ד
ואל יקשה בעיניך לומר שהיה לו לפסול הגט ההוא הואיל ומשמעותו גם כן הכאה או אריגה כדכתב רבינו אליהו ז"ל דדמי להנהו דאמרן בהמגרש דנראה שהוא סובר כר"א ז"ל במה שכתב דהואיל ואינו מגופו של גט מגרשין בו לכתחלה אם כבר נכתב הגט וכן נראה נמי ממה שהשיב במנא כאשר אפרש בסייעתא דשמיא ובתרוכית השיב לו שנכתב כדין וכן ראוי לכתוב ובמנאי שנכתב ביו"ד השיב הוא זכרו לברכה שגם זה אינו מעכב דהואיל וכתב אנא פלוני תו לא חיישינן שיש לפרשו ולומר דלשון ממני ואף על פי שנכתב ביו"ד כדי להשוות הלשונות ואף על גב דבפרק גט פשוט אמרינן הכל הולך אחר התחתון הני מילי היכא שהלשונות סותרות זו את זו כגון אנן וחנכי ואי אפשר להשוותם אבל היכא שאפשר להשוותם כי הכא משוינן להו עד כאן וממה שכ' במנאי נמי מוכח כדכתי' דהוא זכרו לברכה סבר דכל הנהו דאמרינן בהמגרש לא מעכבי דאי סלקא דעתך דמעכבי היכי קאמר הכא במנאי ביו"ד שאינו מעכב הואיל והוא כותב אנא והא התם אמרינן דלא ליכתוב דתיהויין בשני יודי"ן דלא לישתמע שמגרש נשים בעלמא והיכא אפשר לומר כן והלא הוא כותב אנת אנתתי פלונית ולדעתו היכא דאפשר להשוות הלשונות משוינן להו אלא ודאי נראה שהוא זכרו לברכה סובר דהנהו דהמגרש נמי דאמרינן ליכתוב הכי ולא ליכתוב הכי דוקא לכתחלה הוא דאמרינן הכי אבל עבד שפיר עבד והא נמי הכי הוי מכל זה נראה דבנדון דידן הגט כשר