רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית ד · חדר ב
אלא נראה לעניות דעתי דהיינו טעמיה דרבינו תם דמייתי ראיה מנקויי הדעת למשומד משום דשם גיות דמשומד לא חשיב כלל לגבי גירושין דגוי איתיה בגירושין והרי שם יהודית בחזקתו הראשון לענין זה ולא אתי שם גיות שנקרא בו כשנשתמד ומפקיע שמו הראשון שהיה לו בעודו יהודי ואף על גב דנשתקע ממנו הרי הוא כאלו לא נשתקע ועיקר שמו לענין זה הוא שמו הראשון והשם השני הרי הוא כאלו לא נזכר בעולם לענין זה שלשם יהודי הוא מגרש ולא לשם גוי וללעז לא חיישינן ואף ששם יהודית נשתקע ממנו שבכל מקום יודעין שבוודאי היה לו שם אחר בהיותו יהודי ואף על גב שאינם יודעים מה שם היה לו או יוסף או יוחנן מכל מקום הואיל והם יודעין שבוודאי היה לו שם אחר בהיותו יהודי יחשבו הכל שבשם הנכתב בגט היה נקרא כשהיה יהודי וליכא לעז
וכיוצא בזה הואיל רבן גמליאל בתקנתו שתקן לכתוב וכל שום וכו' והיינו להודיע לכל שהמגרש יש לו שתי שמות ואף שבני ארץ ישראל היו מכירים שם המגרש יוסף ובגט נכתב שמו יוחנן יחשובו שלכן נכתב וכל שום וכו' בשביל השם האחר שיש לו דהיינו שם יוסף שמכירין בו ואין לומ' שאפילו הכי איכא לע"ז שבני ארץ ישראל המכירין שמו יוסף יאמרו שהמגרש איש אחר הוא שעיקר שמו יוחנן ויש לו שם אחר תפל לו לכן נכתב בגט עיקר שמו יוחנן אבל אם היה המגרש יוסף שמכירין בו היה כותב שמו בגט יוסף דהואיל ומוכח בגט שהמגרש יש לו שתי שמות ידינו הדבר לטובה ויחשבו דאפשר יוסף שינה שמו במקו' אחר ליוחנן וזהו שם יוחנן הנכתב בגט וכדכתיבנא ואף על גב דלרבינו תם ז"ל תקנת רבן גמליאל היתה ליכתוב כל שמותיו בפירוש ואם כן אין לחוש ללעז כלל ויאמר האומר שיראה מדבריו שאם לא כתב כל שמותיו בפירוש שיש לחוש ללעז ולא דמי לשם יהודי' דמשומד דכתיב דבשומד שכתב שם יהודי' יש לחוש ללעז אה אין ידוע לכל איך היה נקרא יהודי דהא תקנת רבן גמליאל היתה לכתוב כל שמותיו בפירוש לרבינו תם ז"ל ויראה מדבריו שאם לא כתב כל שמותיו בפירוש יש לחוש ללעז כי ההיא דכתיבנא לא היא דהא ר"ת ז"ל לאו מהאי טעמא כתב כן אלא מטעם אחר יעויין שם בתו' ובבעל התרומות ובסמ"ג ובהרא"ש ובמרדכי ז"ל: