אור ברסלב
רדך בית ד › חדר א

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית ד · חדר א

בית ד

שאלה אשה בארטה ובעלה בקורפו ושלח לה גט בארטה ונמצאו בו כמה טעיות תחלה כתוב בו דרגילנה בה"א ולא באלף ב' לבריאת עלמא בה"א ולא באלף ג' אנתתי חסרה ועל ארבעה לא אשיבנה כתיב בו העומדת היום במתא ארטה דיתבא וכו' וזאת העיר לפנים שמה קרנניא וכן אנו כותבין בכל גיטין וכתובות היוצאות מתחת ידינו וכן נוסחנו העומדת במתא קרנניא דנהר ארטה מקיף יתה והבעל הלך בארץ מרחקים דלא שכיחא ארחי ופרחי לכתוב לה גט אחר ואיכא עגונה דאתת' מה דינו שדעתי נוטה לפוסלו מכמה אנפי וכו'

התשובה שר חמושים זרע אנשים יקר ונעים באישים גם בישישים גזע קדושים הגיעתני אגרתך ועם היות כי ילדי הזמן הכונו פצעונו לא יתנונו השב רוחנו למלאות שאלתך רציתי להשיב הנלע"ד ולא מלאני לבי לישא וליתן בה כראוי דשמעתא צריכה צילותא כדאיתא פרק הדר אכן אלך בדרך קצרה וארוכה:

ואומר שגם כי מיראי הוראה אני וכל שכן באיסור חמור כזה אמנם בנדון דידן חזרתי על כל הצדדין שכתבת לפוסלו ולא מצאתי בו מאומה מפסול לע"ד:

ואתחיל במה שראיתיך עושה עיקר והוא מה שכתוב שם העומדת היום במתא ארטה והעיר שמה לפנים קרנניא וכן אתם כותבין בכל גיטין וכתובות שלכם כי נוסחכם וכו' וכתב בו ז"ל הרי ששנה שם עירה גם כתוב שם דיתבא על נהרא וזאת העיר אינה יושבת על נהר אלא נהר מקיף יתה ואם שם העיר ארטה לדעת מסדר הגט איך כתב דיתבא על נהרא והלא נהר מקיף אותה אם כן נראה ששנה שם עירה ולכולי עלמא הוא פסול עכ"ל בזה לא צדקת אענך דאי משום שכתוב שם דיתבא על נהרא וכו' כמו שכתוב הגט כשר שמה שכותבין דיתבא על וכו' אין הכוונה ישיבה ממש כמו שהבנת אלא פי' שמסתפקים ממנו דמאחר שמסתפקים ממנו הנה הוא ישוב העיר שעליו היא יושבת ואפילו אין מסתפקין ממנו אלא לכבוס ולגהוץ והנהר חוץ מעבורה של עיר אלא שהוא בתוך התחום כותבין כן שכן מצאתי בשם הרמב"ם וששאלת בעיר שהנהר חוץ לעבורה של עיר וכו' עד אם מסתפקין מן הנהר לכבוס ולגהוץ כותבין שם הנהר ואם לא יכתבו כלל דיתבא על נהרא פלוני הרי בהדיא שאם מסתפקין לרחוץ ולגהוץ אף שהוא חוץ מעבורה של עיר כותבין דיתבא וכו' הואיל והיא תוך התחום וכיוצא בזה כתוב במרדכי ולית דין צריך בשש וממה שכתוב שם העומדת היום במתא ארטה ואתם כותבין במתא קרנניא אין לפוסלו בכך דלא גרע שם ארטא מההיא דאמרינן בתוספתא גר ששנה שמו לשם גוי וגרש בו כשר ואף על גב דהרי"ף וכן הרמב"ם ז"ל השמיטו ההיא תוספתא מפסקיהם משמע דסברי דלית הלכתא כוותיה מ"מ לא גרע מחניכתו וחניכתה דאמר בפרק המגרש דכשר דתנן התם כתבו חניכתו וחניכתה כשר ופי' בערוך אף על פי שלא נכתב שם מובהק ולר"ח ור"ת ז"ל נקויי הדעת שבירושלים היו מגרשין לכתחלה בשם לווי של האשה ושל האיש עצמו כדכתבו בתוספות וכן הרא"ש ז"ל משמם ואפילו אי נפקא דמאי דתנן כתב חניכתו וחניכתה כשר היינו לעקרו קא מיירי שהיו כותבין ג"כ וכל שום וכו' וכדמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל יעויין שם כי אין דעתי להאריך מכל מקום בנדון דידן הגט כשר שאף שלא הודעת שאם כתוב בו וכל שום וכו' או לא אני דן כן שמסתמא הוה כתוב בו כדרך כל הגיטין וכן לא גרע ממי שכתב שם שאין רגילין בו ביותר וכתב גם כן וכל שום דלדעת רבותי' בעלי התוספות והנגררים אחריהם בדיעבד כשר ולא זו בלבד אני אומר אלא שאני אומר דודאי סופר דיקנא כתביה דלע"ד שלכתחלה ראוי לכתוב כן ולא כאשר אתם כותבין אלא שיש לכתוב גם כן וכל שום וחניכא כדי לכלול גם שם קרנניא ואני דן כן שמסתמא היה כתוב כמו שרגילין לכתוב בכל הגיטין וכדכתיבנא ולפיכך אני אומר שלכתחלה ראוי לכתוב כן ואע"ג שהתוספות כתבו בשם הירושלמי דהיכא דהוחזקו שתי שמות לאיש אחד בעיר א' שמגרש בשניהם דהיינו שכותב איזה שירצה מהם עיקר והשני כוללו בוכל שום וכו' וכן בפוסקים היינו דוקא היכא ששני השמות שוים לאנשי אותה העיר אבל היכא שעל הרוב נקרא בשם אחד כבנדון דידן שעל הרוב נקרא שם העיר ארטה ולא קרנניא אלא שבכתובות וגיטין אתם כותבין כן כאשר כתבו רבותינו יש לנו לכתוב בגיטין השם שנקראת על הרוב דהיינו שם ארטה ושם קרנניא יש לנו לכוללו בוכל שום וכו' דהא בפרק השולח אמרינן ההיא דהוה קרי לה רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה ולדעת הרמב"ם ז"ל אם כתב השם שאין רגילים בו ביותר וכתב וכל שום פסול ונראה דכשמם כן עירם והדין הנוהג בשמם נוהג בעירם דהא התם בפרק השולח תנן בראשונה היה משנה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה התקין ר"ג שיהיו כותבין שם איש פלוני וכל שום וכו' ומשמע ודאי שכמו שר"ג תקון בשמו ושמה תקון בעירו ועירה ובכלל תקון שמו ושמה הוא גם כן תקון עירו ועירה ועלה אמרינן בגמרא בשמו ושמה באיזו דרך ראוי לכתוב ומייתי נמי האי עובדא דמרים ושרה ומשמע שכמו כן יש לכתוב בעירה ומאחר שנתפרש לנו בשמה הוא הדין נמי בעירה ואף על גב דהר"ן ז"ל כתב דבעיירותיה לא הוצרך רבן גמליאל לתקן דמתוך התקון שתקנו בשמה אינו יכול לקלקלה בעיירותיה היינו דוקא כההיא שנוי דעיירותיה שפי' הוא ז"ל על המשנה דלא הוי שנוי בשם העיר ממש ששם א' לה אלא שהיה כותב שם העיר שהלכו שם ואף שאשתו חזרה לעירה הראשון הואיל והגט מוכיח שישנו מקומה אין לחוש בעיירותיה כדכתב הוא ז"ל אבל בנדון דידן שתלו בשנוי שם עירה ממש שנקרא בשתי שמות פשיטא שצריך לכתוב בשמות וכל שום וכו' וכן תמצא בטופס הגט של כמה רברבי ומכללם הרמב"ם ז"ל שכותבין בשם עירה נמי וכל שום כמו שכותבין בשמם ואם כן כמו שבשמו ושמה יש לכתוב השם שנקראים על הרוב ולכלול השם האחר בכל שום וכו' ה"נ בעיירותיהם כדמוכח מההיא עובדא דמרים ושרה בשתי שמות ועל הרוב נקרא ופשיטא דאין סברא כלל לחלק בין היכא שמתחלה היה נקרא בשם א' לבין היכא שהיה נקרא בשם האחרון כי הכא בנידון דידן שמימי קדם היה נקרא שם העיר קרנניא ובזמנינו זה נקרא ארטא דהא בההיא עובדא דמרים ושרה לא מפליגין אלא בין השם שהיתה נקראת על הרוב לשם שהיתה נקראת לפעמים מועטים א"כ במה שהיתה נקראת מלפנים לא חיישינן וכן בכל ההיא סוגיא דפרק הנזכר לא מפליגין בהכי בר מן דין אמינא דאדרבא מההיא סוגיא נראה קצת להוכיח דאין לחוש בשם שהיה נקרא מתחלה ולא אאריך בזה דדבר פשוט הוא דבהכי לא חיישינן והיינו משום דאין קפידא אלא במה שנקראי' בזמן הגירושין שהשם שנקראים באותו זמן הוא עיקר שמם לגרש בו דרוב ככלו ועדיף טפי להסיר הלע"ז ולית דין צריך בשש לע"ד וא"כ בנדון דידן יש לנו לכתוב שם ארטא עיקר וכדכתיבנא וכ"ש שבכל העולם אינה נקראת היום אלא ארטא וכן בין הגוים ואין שם קרנניא נזכר בעולם ולא ידענו מה הוא דנראה דהיכא דאפשר לנו לתקונו גם בעד קריאת הגוים אנו מתקנים הואיל והטעם הוא משום לע"ז וראיה לדבר ממנהג העולם שכתב הרא"ש ז"ל וז"ל והעולם נהגו כה"ג לפי שנהגו הגוים באשכנז שקורין ליהודים בחניכא הקרובה ללשון עברי ואין ראוי לכתוב על אותה חניכא דמתקרי לכך נהגו לכתוב וכל שום וכו' שמלה זאת כוללת הכל עכ"ל ואם כן פשיטא ופשיטא שבנדון דידן יש לנו לכתוב שם ארטא לכתחלה ולא שם קרנניא שכבר נשתקע מכל העולם

וכן יש להביא ראיה שלכתחלה יש לנו לגרש בשם ארטא מיקירי ירושלים שהיה מגרשין בחניכא האיש והאשה לכתחלה לפירוש ר"ת ור"ח ז"ל כדכתיבנא לעיל ואע"פ שמעתה ואילך לעולם נקראת בשם המובהק ושם חניכתה נולדה להם אחר זמן והיינו טעמא כדכתבו התוס' והרא"ש ז"ל שחניכתה היתה ידועה בכל מקום כאשר אכתוב לפנים בע"ה אלא שמכאן אין להוכיח שלכתחלה אין לגרש בשם קרנניא ואע"ג דרבינו תם כתב דמשומד המגרש יש לו לגרש בשם יהודית ולא חלק בין נשתקע ממנו שם יהודית ללא נשתקע והביא ראי' מפרק המגרש דתנן התם כתב חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים שהוא מפרש שקאי על חניכתו וחניכתה ולא כפירש"י ז"ל וא"כ יאמר האומר הרי לך שמדמה השם שכבר נשתקע לחניכא שמגרש בו לכתחלה וכ"ש בנדון דידן שלא נשתקע שם קרנניא מכל וכל שיש לנו לגרש בשם קרנניא לכתחלה כמו שנקויי הדעת היו מגרשין בחניכה וכמו שר"ת התיר לגרש בשם יהודית ואע"פ ששם יהודית נשתקע ממנו הא לאו מילתא היא לע"ד דהא התוספות הקשו על ההוא דנקויי הדעת מההיא עובדא דמרים ושרה דפרק השולח שהזכרתי ומההיא דירושלמי דמשמע דדוקא בדיעבד כשר באחד מהם ותירצו דהיינו טעמא דנקויי הדעת משום שהיו שמותיהן ידועים וליכא לע"ז ומעתה יש לתמוה דלמה לא הקשו הם ז"ל על ר"ת ז"ל דמאי ראיה קא מייתי מנקויי הדעת לגבי משומד שיש לו לגרש בשם יהודית ולא חלק בין נשתקע ממנו שם יהודית ללא נשתקע והא לא דמו כלל דשאני נקויי הדעת ששמותיהן היו ידועים והם קיימים ועומדים ואין לחוש ללע"ז וכו' כדכתבו הם ז"ל:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה