רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית א · חדר יג
ולרווחא דמלתא אומר דהא מלתא דמיא קצת למה שאמרו דבכל מקום שדברה תורה בלשון רבים הוו שנים שמיעוט רבים שנים והיינו משום שאם תאמר שלשה אני אומר ארבע' ואין לדבר סוף ומשום הכי יש לנו לתפוס שיעור מוגבל שהוא היותר מועט מכל השיעורים דהשתא אין לפנות אנה ואנ' וא"כ ה"נ אם אתה אומר לגרוד הרגל השמאלי כולו אני אומר רובו או מקצתו או מיעוטו או רוב האות או הצד התחתון שהמ"ם יושב עליו וכדפירשתי לעיל וא"כ למה לא פירשו לנו הפוסקים את דבריהם וכ"ש הריב"ש שדרכו לפרש יותר ויותר:
ולכן נלע"ד שהדברים כפשטן כדרך הפוסקים לדבר וכולא בעינא הואיל ופי' לנו דפסולה דמלתא דפשיטא היא דדבר הפסול כולו בעי תיקון ואינו די בתיקון מקצתו וכדפירשתי וכ"ש שהרא"ש ז"ל השיב לשואלו ימחוק את כולה והוצרך אחר כך להוסיף להודיעו למה אין די בגרידת התיקון שב' דרכים יש למ"ם פתוחה שנסתמה לחזור ולכותבה או לגרוד הסתימה לבדה אבל לגרוד חלק ממנה אין לנו שאם גרד חלק ממנה וחזר וכתבה תקן מקצתה ולא כולה וזו כולה נפסלה. על ידי הסתימה או נפילת הדיו והשואל נמי חכם גדול היה והיה ידוע אצלו כל זה דגרידת חלק מהאות לאו כלום הוא אם נאמר דפסולה היא ואין די בגרידת הסתימה ורצה לעמוד על דעתו של הרא"ש ז"ל בדין זה אי סובר דנפסלה האות וצריך לגרוד את כולה או סובר שלא נפסלה ודי לו בגרידת הסתימה והרא"ש ז"ל השיבו שנפסלה כולה ונתן טעם לדבריו ולכן הוצרך להאריך בדבריו ואפשר נמי שהשואל היה סובר דהא והא כשר שאין כאן חק תוכות והיה שואל לכתחלה איזה תיקון טוב יותר למחוק את כולה כדי להתרחק לכתחלה מאסור חק תוכות אע"ג שלדעתי כשרה היא או יותר טוב הוא לכתחלה לגרוד את הסתימה הואיל וכשרה היא כדי שלא תתפשט הדיו ויהיה הס"ת כמנומר:
והרא"ש ז"ל השיבו שאין דעתו מסכמת לדעתו שהוא סובר שאם גרד ולאו כלום הוא שאין הגרידה. עושה אותה אות ונתן טעם לדבריו וזהו יותר נכון שהרי השואל שאל אם טוב יותר והרא"ש ז"ל לא השיב לומר שיותר טוב למחוק את כולה אלא השיב שבאופן זה כשר ובאופן זה פסול:
כך נראה לפי עניות דעתי דברי בעל התרומות ובעל הסמ"ג ודברי הרא"ש ז"ל ובדרך זה דרך כ"ת ומה מתקו מדבש אמריך כי צרופה אמרתך: