רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית א · חדר ד
ומעתה אייסד יסוד לע"ד ואומר דמה שכתב בספר התרומות ובסמ"ג ובמרדכ"י ז"ל והנגררים אחריהם בשם ר"י שאם נפלה טיפת דיו תוך בי"ת ונעשית פ"א או בחלל אות אחרת שעתה אין שמה הראשון עליה או מ"ם פתוחה. שנדבק חרטום השמאלי למשוך התחתון ונעשית סתומה וכן כל כי האי גוונא אין תקנה לגרוד הטפה או הדבק דהוי חק תוכות מדינא אמרו כן ולאו חומרא בעלמא היא שהחמירו הפוסקים הנזכרים בזה דאף על גב דבכל הני ירך האות נעשית ע"י כתיבה ואפשר לומר דלא דומה לההיא דחק תוכות דבפרק ב' דגיטין דהתם לא עשה מעשה בירכות כלל אלא חקק תוך האות וחוצה לה אבל הכא עשה מעשה בירכותיהן של האותיות ויאמר האומר דמה לי אם נעשו ירכות האות המבוקשת ע"י חקיקה או כתיבת ירכות מה לי אם נעשו ירכות אותיות אחרות ע"י קן דבין כך ובין כך ירכות האות נפשו ע"י חקיקת כתיבת ירכות וא"כ יש לנו לומר דמדינא בכיוצא באלו אשר נזכרו בדברי ר"י לא הוי חק תוכות דלא דמי לההיא דחק תוכות דפרק ב' דגיטין דהתם קא עסיק בעשייתה של אות והכא. קא עסיק בתקינה וכדפרישית אלא חומרא היא שהחמירו בהם הגאונים משום גזרת חק תוכות אפילו הכי נראה דמדינא אמרו כן דסברי דאע"ג דירכות האות נעשו ע"י חקיקת או כתיבת ירכות וכתקונה של אות קא עסיק מכל מקום הואיל ואין כאן האות המבוקשת הרי האות ההיא שבספר כאלו אינה וכמו שאפרש בע"ה. ועתה נעשית האות המבוקשת ע"י חקיקת תוכות דאי לא תימא הכי יש לתמוה על הגאונים הנזכרים מאין סמכו לפסול גט זה שאין בידם לגזור גזרה שלא מצאנוהו בתלמוד ולפסול הגט ע"י כן ותו אמינא דאי הכי היו מפרשים לנו טעמא מאי פוסלים גט כזה ולומר דהחמירו בה משום גזרה ואפילו אם הגזרה הזאת היה. לה סמך מן התלמוד וכל שכן דהויא גזרה חדשה שלא נזכרה בתלמוד כדפרישית דהוה להו לפרש ומדלא פירשו אדרבה נראה ממשמעות דבריהם דמדינא קאמר דסברי דהיינו אחק תוכות דפרק ב' דגיטין ממשמעות דבריהם וודאי מדינא קאמרי: