ראשית בכורים· הרב בצלאל כהן
חלק שני · סימן ח
שאלה בדין מי שנקטעה ידו הימנית עד הזרוע ואינו יכול לקשור עוד התפילין בידו הימנית על זרועו השמאלית, אם יניח עתה התפילין על זרועו הימנית ולקשור בשמאלו, דעתה שמאל שלו נעשה ימין, או אם אין צריך להניח לעולם רק בשמאלו, וע"י שיקשור לו אחר התפילין על שמאלו, (ותשובתי בזה כבר נדפס בעז"ה בס' "אהל יוסף" להרב המאוה"ג מו"ה יוסף נ"י הרב דק"ק נאווי אלכסנדרסקי יצ"ו (בקונט' מצרף לכסף שם ד' צ"ט ובראש הספר בההשלמה יעו"ש), והועתק כאן יחד בשלימות, ויבואר עוד במק"א בזה אי"ה וז"ל תשובתי הנדפס בזה שם בסייעתא דשמיא:
בעז"ה יום ו' עש"ק פ' וישב תרי"ט לפ"ק ווילנא
הן הגיעני דבר מכתב ק' אשר העלה בארוכה כדרכו הטוב ואולם אנכי לאפס הפנאי אשיב רק בקצרה במה שהאריך כת"ר נ"י במי שנקטעה ידו הימנית עד הזרוע ואין יכול בעצמו לקשור בה התפילין להניח על ידו השמאלית אם יניח התפילין על זרועו ימנית ויקשור בשמאלו דעתה שמאל שלו נעשה ימין האריך כת"ר נ"י בזה ואם כי באמת יש לדקדק על ד' כת"ר נ"י בכ"מ בזה (וכמו במ"ש להקשות ע"ד הסוברין דבעינן שליחות בכתיבת הגט (כמ"ש התוס' בגיטין ד' כ"ב ד"ה והא בשם הר"י ז"ל להסתפק בזה ועיין בב"י אה"ע סי' קכ"ג) אם הבעל אינו יכול לכתוב כלל בעצמו איך יכול לעשות את הסופר שליח בכתיבת הגט והרי קיי"ל דכל מה דאיהו לא מצי עביד א משוי שליח כו' ובפרט אם היה הבעל גידם בשתי ידיו עכ"ד. ובמחכ"ת העלים עין בזה מד' התוס' ישנים בעירובין י"ג בתו' ד"ה אבל שהוכיחו שם בעצמם מתוך קושיא זו באמת ע"כ לא בעינן שליחות בכתיבה משום דסתמא כתוב בתורה כל אדם יכול לגרש ואפי' ידיו קטועות עכ"ל התוס' הנז' ופשוט נתכוונו ג"כ להך כללא דכל היכא דאיהו ל"מ עביד ל"מ שליח כבר האריך בזה הגאון בעל מחנה אפרים ז"ל בפ"ג מה' גרושין הט"ו והקשה שם ג"כ מהא דמגוייד דקיי"ל דכותבין ט לאשתו ומי איכא מידי דאיהו כו' והביא שם מהא דשלהי ב"ק דף ק"י גבי כהן זקן או חולה דפריך אי דלא מצי עביד ו' שליח היכי משוי עיי"ש (וגם הוא ז"ל לא זכר שם לדברי תוס' ישנים הנ"ל וכבר רמזנו בכל המקומות בזה בקונט' וס' בכורים שיצא מאתי בדפוס בעז"ה הנספח לס' גיטין להרה"ג על פ"ת נ"י ע"ש (והארכנו בעז"ה בתשובה בדבר איש אחד חוץ לארץ שהיה בארץ ביו"ט שני והיה דעתו לחזור לחו"ל ם יכול למנות סופר מארץ ישראל לכתוב לו אז גט ביו"ט ני דהרי איהו לא מצי עביד השתא מדרבנן עכ"פ ואכמ"ל). כם במה שהאריך כת"ר נ"י בפי' הסוגיא דמנחות ל"ז בזה במחכ"ת יש לדקדק בדבריו הרבה ובאמת לענ"ד אין לנו הכריע כלום לדינא בזה מהך סוגיא הנז' שכמה פרושים מצאו בד' המחברים שם בסוגיא ההיא. ועיי' בשו"ת חסד אברהם להגאון מו"ה אברהם תאומים נ"י סי' ג' שהאריך כ בסוגיא זו ולענ"ד גם בדבריו שם אין טעם כלל עיי'ש) היא הפכא ומתהפכא ולית את שמע כו' אך עכ"פ במה העלה כת"ר נ"י לפרש ד' הספרי פ' ואתחנן דאר"י דמה"ל ך להביא הגידם שיתן בימין דר"ל בכה"ג ממש שנעשה גידם ד הזרוע בימין ואינו יכול לקשור עוד בימין את תפיליו ולהניח מאלו ולכן יניח בימין ויקשור בשמאל ושלא כפי' המג"א ז"ל זה הנה אני אומר אל תחושו כו' כי גם הגאון בעל מעין חכמה ז"ל בפ' ואתחנן האריך בזה לפרש כן ד' הספרי נ"ל דר"י מיירי בכעין עובדא הנ"ל שנקטעה יד ימינו עד זרוע ואין יכול לקשור בימין ולהניח על שמאלו וצריך שיקשור שמאל ולהניח בימין והיינו דאתי קרא לאורויי דמצינו הנחה בימין מי שאינו יכול לקשור בידו הימנית על השמאלית דצריך יקשור בשמאלו על הימין ואפשר שמחויב דוקא בימין דבכה"ג שאין לו יד ימין עד הזרוע מסתמא הוא כותב אז בשמאלו וא"כ שמאל דידיה במקום ימין קיימא כדנפק"ל מוקשרתם וכתבתם עכ"ד הגאון בעל מעה"ח ז"ל שם (ומש"ש דנפק"ל לר"י הכי מדכתיב על ידכה ולא על שמאלכה בהדי' ע"ש הדבר פשוט שא"צ לפרש כן רק לפי פירש"י ז"ל במנחות שם ד"ה לרבות הגידם דנפק"ל הכי מידכה דמשמע יד מקולקלת ע"ש. אבל נראה דלגי' הספרי הנז' דלמד מכאן לגידם שמניח בימין א"כ יש לומר בפשיטות דנפק"ל הכי מידך דפ' קדש או מפ' שמע וכ"ה באמת בספרי שם בד' ר"י וגם בד' אחרים בברייתא קמייתא בסוגיא דילן הנז' דאדרבה מדכתיב נמי בלא ה' נפק"ל הכי דלפעמים מניח בימין דאקרי יד סתמא כדאר"י וכ"כ בביאורי הגר"א ז"ל בס' כ"ז סק"ו רק דהוא ז"ל כ"כ בגידם בשמאל דכשנותן בימין לא הו"ל יד כהה כלל. ועכצ"ל דמידך בלא ה' נפק"ל וכמ"ש וע"ש ואנן קיימינן בגידם בימין. וא"כ באמת הו"ל הימין יד כהה נמי בכה"ג וי"ל שפיר כדברי המעה"ח ז"ל הנ"ל בזה) וע' גם בפמ"ג באשל אברהם שם ס"ק ג'):
(עד כאן נדפס שם בדף ק' ומכאן ולהלן נדפס שם בראש הספר לתשלום דבר התשובה הנ"ל וז"ל עוד שם בזה בעז"ה)
והנה בעיקר ד' כת"ר נ"י מ"ש ע"ד רש"י ז"ל במנחות ל"ז ד"ה מה כתיבה בימין שכתב וז"ל דרוב בני אדם כותבין בימין ודייק כת"ר נ"י מזה דע"כ ס"ל דלא אזלינן בתר דידי' אלא בתר רובא דעלמא כו' תמיהני בזה על כת"ר נ"י שלא זכר כלל את דברי המרדכי בה"ק שכתב כן משם הר"י ז"ל לדייק מדברי רש"י הנז' ג"כ מדכ' דארוב העולם קאי ואינו הלוי בימין דידי' משמע דס"ל דלר' נתן אפילו איטר מניח בשמאל כל אדם כו' ע"ש ומ"ש כת"ר נ"י עוד בזה דא"כ למה הוצרך אביי לאוקמי בשולט בב' ידיו ולא מוק"ל כמ"ד דלא אזלינן בתר רובא דעלמא כו' כבר הרגיש בזה ג"כ במרדכי שם וכתב דלהכי לא מוק"ל כר"נ משום דככו"ע בעי לאוקמי א"נ כו' עי"ש ועכ"פ הי' לו לכת"ר נ"י להזכיר בזה את דברי המרדכי ז"ל דקא עסיק בי' בתשובתו שם (והגאון בעל משכנות יעקב ז"ל באו"ח סי' ל"ג במחכ"ת שגה בזה שהעתיק שם קושיית המרדכי הנז' על הסוגיא דשבת ק"ג דמוק"ל התם אביי ג"כ בשולט בשתי ידיו ולא משני דהא מני ר' נתן היא כו' וכתב על זה שאינו מבין כו' עיי"ש. ובמחכ"ת בזה הוא פשוט שהמרדכי לא הזכיר שם הסוגיא דהבונה רק להא דמסיק שם דאיטר ימין מקרי לי' שמאל דכן משמע בפ' הבונה דפריך ותהוי שמאל דידי' כו' עי"ש אבל מש"ש עוד ותדע מדשני כי תניא ההיא בשולט בב' ידיו ולא משני הא מני ר' נתן היא כו' עי"ש פשוט דאסוגיא דמנחות הנז' קאי המרדכי שם דהתם איתא כהאי לישנא דכי תניא ההיא כו' ובפ' הבונה ליתא התם האי לישנא כלל וגם לא שייך קושיית המרדכי הנז' על סוגיא דשבת הנ"ל כלל וגם ביתר דברי המשכנות יעקב שם יש לדקדק טובא ואכמ"נ) ומ"ש כת"ר נ"י עוד ע"ד רש"י הנ"ל דקשה לפ"ז מנ"ל לרש"י זאת באמת כו' כ"כ הגאון בעל משכנות יעקב ז"ל שם דמנ"ל לרש"י הא כו' עי"ש וביתר דברי כת"ר נ"י בזה קדמו ג"כ בקצת דברים בשו"ת משכנו' יעקב שם בזה עיי"ש. וגם במ"ש כת"ר נ"י עוד לפרש הסוגיא דשולט בב' ידיו דמיירי כשכל מלאכתו עושה באחת וכותב בשנים וכהך דהרא"ש והסמ"ק והמרדכי הנ"ל (שהובא בשו"ע ס"ק ו' שם) כבר קדמו ג"כ הגאון בעל מעין החכמה ז"ל שם והוסיף הגאון הנ"ל להוכיח מזה שם כדברי הב"ח ז"ל דלעולם אין מניח בימין כל אדם רק כשכותב ועושה כל מלאכתו בשמאל כל אדם דוקא עי"ש (וכת"ר נ"י לא נחית לבאר ע"פ דברי הב"ח ז"ל בזה) אך בעיקר דברי השאלה הנ"ל נראה לענ"ד להלכה בזה דודאי חין לנו לחייבו רק להניח בשמאלו לבד ע"י סיועת אחרים שיקשרו לו תפיליו (ופשוט לכאורה דגם קטן יכול נקשור לו התפילין על ידו ולהדקו ולכורכו סביב דלא גרע מאשה דפטורה מתפילין ואפילו הכי פשוט בש"ס לכאורה דאשה יכולה לקשור ולהניח תפילין לאיש וכדאיתא בפ' אין מעמידין (ד' ל"ט) מעשה באשה אחת כו' והיתה קושרת לו הפילין על ידו (וע' מנחות נ"ו תוד"ה משעת וברא"ש ז"ל בה"ק סי' י"ג ובפ"ק דחולין סי' י"ב שהביאו מזה ראי' דצריך קשירה בכל יום ואף לר"ת ז"ל דקאי על ההידוק (וע' שו"ת משכנות יעקב סי' כ"ח דצריך כריכה ודאי מה"ת עם ההידוק דבלא"ה אינו מתקיים עי"ש) יש להוכיח משם דיכול לעשות הקשירה וההידוק עכ"פ על ידי גברא דלאו בר חיובא וע"ש מ"ש דלפי שאין כח לקשור או להדק בידו אחת היתה מסייעת לו כו' ולפ"ז הי' י"ל דאולי רק סיוע בלבד שרי על ידי אשה וצ"ע) אלא דבאמת נראה דאין משם ראי' דבפ' אין מעמידין נראה דחסר שם ג' תיבות בהך ברייתא דרשב"א א' מעשה כו' וצ"ל רשב"א אמר משום ר"מ כו' שכן הוא בבכורות ל' ובתוספתא דמאי פ"ב הי"ב ע"ש. [ולפי"ז צריך להפך שם הגירסא בפלוגתא דר"מ ור"י וצ"ל דר"מ אמר דצריכין לקבל כו' וכ"ה בבכורות שם באמת דמהך עובדא דאשה אחת כו' מייתי ראי' דצריך לקבל ע"ש וכן מוכרח שם גי' הרמב"ם ז"ל דפסק בפ"י מהל' מעשר ה"ג דהן בחזקתן וע"ש בכ"מ ולכאורה צריך עיון דלהגירסא דפ' אין מעמידין הנז' הוא כר"מ לגבי ר"י וע"כ דעיקר הגירסא הוא כדאיתא בבכורות שם דגרסינן בת"ק בסתם ובמקום ר"י ר"מ וא"ש דפסק כת"ק לגבי ר"מ וכמ"ש הכ"מ שם ובתוספתא דמאי שם הגירסא בת"ק בסתם ובמקום ר"מ ור"י רשב"א א' כו' ע"ש ואולי י"ל דתרי תנאי אליבא דר"מ בזה דת"ק אליבא דר"מ א' דאין צריכין לקבל ורשב"א משום ר"מ א' דצריכין לקבל וא"ש בזה הסתירה מהסוגיא דבכורו' הנז' להסוגיא דפ' א"מ הנז' אליבא דר"מ וצ"ע. וברמב"ם שם גבי בנו של חבר שהי' למוד אצל ע"ה שכ' דצריך לקבל ע"ש נראה דט"ס הוא בכל הדפוסין וצ"ל אין צריך לקבל שכ"ה בתוספתא הנז' דה"ה בחזקתן כו' וע"ש במפרש שכ' דבלמוד כו"ע מודו דלא הוה בקבע אצלו כו' וא"כ איך אפשר דהרמב"ם ז"ל יחמיר בזה בלמוד מבת חבר שניסת כו' וע"כ דטס"ה ברמב"ם שם וכמ"ש. ותמיהני על הגאון ר' שמואל אביגדור נ"י שציין שם בהרמב"ם הנז' ולא זכר דיש ט"ס בזה ברמב"ם שם וכמדומה שהרב מו"ה יונה ז"ל מפ"ק בפי' להתוספתא דזרעים הרגיש בזה ואינו כעת לפני] וא"כ ודאי דאין ראי' משם כלל דהרי ר"מ ס"ל באמת (עירובין צ"ו) דנשים חייבות בתפילין ע"ש [ואף להגירסא דפ' אין מעמידין הנז' דהך עובדא דרשב"א מייתי לה אליבא דר' יהודה וכמ"ש אין משם ראי' בזה דהרי ר"י ס"ל נמי התם דנשים חייבות בתפילין ע"ש]:
ובזה י"ל בפשי' קו' הריו"ט בעירובין שם בתוד"ה לא ס"ד דמנ"ל התם לדייק ממתני' דר"ה דאתי כר"מ וע"כ צ"ל דס"ל דנשים חייבות בתפילין וא"כ צ"ל דסתמא דברכות דלא כר"מ ונימא איפכא כו' ע"ש ולמ"ש י"ל דבלא"ה יש להוכיח דנשים חייבות בתפילין לר"מ מהא דא' דהיתה קושרת לו תפילין וכמ"ש. ולפ"ז מוכרח לכאורה להיפוך דלדידן אין אשה וקטן קושרין תפילין לאיש וצ"ע [אך לאביי בשבת ס"ב דס"ל באמת אליבא דר"מ דנשים פטורות מתפילין והא דא' ואחד האשה משום דהוה תכשיט לאיש ע"ש א"כ ודאי דלדידי' חוזר ונראה הראי' מסוגיא דבכורות הנ"ל דאשה וקטן יכולין לקשור תפילין לאיש וע' מ"ש בזה הגאון בעל ארצות החיים נ"י בסוף ח"ב שם מהא דאביי בשבת הנז' לדחות ד' התוס' (דמו"ק י"ט] בזה וכבר קדמו בזה הגאון רע"א ז"ל בסי' קס"ט עיי"ש] ואמנם הגידם בימין כשאין לו מי שיקשור לו תפיליו בשמאלו נלענ"ד דפטור לגמרי משל יד דספיקא טובא איכא באמת בזה שהרי גם בשמאל בכה"ג שאין לו יד רק זרוע לא מכרעא לן להלכה אם חייב להניח על הזרוע וכמש"ש בהגה"ה ס"ק א' בשם הא"ז הנ"ל ומטעמא דס"ל דלא מקרי יד כלל כל שנחתך ידו עד הזרוע ואולי גם לד' התוס' לא מחייב הגידם להניח על זרועו השמאלית רק על הימנית וכמ"ש המג"א בס"ק ג' וא"כ כ"ש דבגידם בימין עד זרועו שאין לו להניח רק בשמאלו ואף את"ל דפי' ד' ר"י בספרי כד' המעה"ח הנז' דר"ל בכה"ג דנ"ד שהוא גידם בימין וכד' כת"ר נ"י מ"מ שמא הלכה כת"ק דר"י בזה וכד' הא"ז הנ"ל:
ועוד דאולי להש"ס דילן דלא מסיים הכי בד' אחרים כדאי' בספרי אפשר דבאמת לית ליה הך דספרי כלל וגם בהרגיל עצמו לכתוב בשמאל לא מכרעא לן להלכה אי מהני לשנות הנחתן עי"ז וכמ"ש המרדכי הנז' בשם הר"ן דנראה דבעיקר כח תליא מילתא וע"ש בב"י ובמ"א ס"ק ט' ועוד דאולי קיי"ל כר' יצחק דיליף התם ל"ז מושמתם שתהא שימה כנגד הלב וא"כ לעולם יש להניח בשמאל כל אדם שהלב הוא בשמאל (אלא דא"כ גם איטר גמור יניח כן וע"כ דלא קיי"ל כר' יצחק בהא וע"ש במרדכי שהאריך בזה ובשו"ת משכנות יעקב הנז' ובס' רביד הזהב פ' עקב ואכמ"ל וע' בס' ארצות החיים סי' כ"ז באר"י אות א' שהאריך ג"כ בדין הגידם ובעיקר דבריו שם כבר קדמו בשו"ת חמדת שלמה סי' ה' (ויש שם ט"ס בח"ש בזה ע"ש) ובהמא"ל שם אות ט' הרגיש בדברי הח"ש שקדמו בזה וע"ש במקומות המצויינים בזה ולמ"ש בהמא"ל ס"ק ל"ד בשם בעל העיטור ז"ל דס"ל דאיטר שהניח ככל אדם יצא ע"ש א"כ בנ"ד פשוט דודאי אם הניח עכ"פ בשמאל יצא וא"צ להחמי' להניח גם בידו הימנית הקטועה ודלא כמ"ש כת"ר נ"י (ובעיקר הדבר שכתב כת"ר נ"י מהך היקשא הנ"ל דמה כתיבה בימין כו' שהעיר כת"ר נ"י במי שאינו יכול לכתוב אם גם בדידיה צריכה שתהיה הקשירה בימין דוקא כו' דלכאורה טפי היה לו לכת"ר נ"י להעיר בזה במי שאינו יכול לכתוב כלל או הגידם בשתי ידיו בכה"ג יפטור לגמרי מתפילין של יד מהך היקשא דוקשרתם וכתבתם דבגיטין מ"ה דכל שאינו בקשירה כו' ונדרוש איפכא דכל שאינו בכתיבה אינו בקשירה וכמ"ש כת"ר נ"י גבי כתיבת הגט בכה"ג וכמש"ל ומיהו למ"ש המג"א בסי' ל"ט ס"ק ה' בנקטע ידו השמאלית לגמרי שאינו בקשירה כלל (לד' הרמ"א ז"ל בתשובה סי' קכ"ב וע' בחוות יאיר סי' קס"ו מ"ש דדבר זה תליא בפלוגתא דתנאי דאי בעינן קרא כדכתיב ע"ש ובזה היה י"ל בפשיטות הגירסא דספרי הנז' לרבות הגידם שמניח בימין דר"ל בגידם בשמאלו לגמרי וקמ"ל ר"י דלא בעינן קרא כדכתיב ומניח בימין וצ"ע) דאפ"ה כשר לכתיבה משום דגבר' בר חיובא ופומי' כו' ע"ש במג"א [ובעיקר ד' המג"א בזה י"ל דמאי חזית להקיש וכתבתם לרישא דקרא דוקשרתם והרי יש להקישו שפיר בכה"ג לסיפא דקרא דוהיו לטוטפות בין עיניך דסמיך טפי לוכתבתם והרי הגידם עכ"פ חייב בשל ראש וכמ"ש הגאון בשאג"א ז"ל ס' ל"ז ע"ש (ואף דבמנחות ל"ז מקשינן קשירה לכתיבה התם לא שייך ההיקש בענין אחר כלל וע"ש ל"ג דר"י מקיש וקשרתם וכתבתם דמה קשירה בגובה כו' ופרש"י בגובה הראש כו' וא"כ ההיקש הוא לוהיו לטוטפות כו' וצ"ע] וא"כ י"ל לד' המג"א דה"נ במי שאינו יכול לכתוב בר כתיבה עכ"פ מקרי אלא דפומי' כו' ולא שייך להקיש כלל קשירה לכתיבה בכה"ג רק דצ"ע לכאורה דלמאי דדריש בפסחים מ"ג מהיקשא דלא האכל עליו חמץ כו' דכל שישנו בב"ת חמץ כו' ודרשינן נמי מהך היקשא גופא שם כ"ח דבשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בב"ת חמץ ע"ש א"כ נדרוש נמי מהך היקשא דוקשרתם וכתבתם דבשעה שישנו בכתיבה ישנו בקשירה יצאו שבת ויו"ט ותקשה למ"ד שבת ויו"ט זמן תפילין וכן תקשה לכאורה איפכא למ"ד לילה לאו זמן תפילין דנדרוש דבשעה שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ונפסול לדיד' כתיבת סת"ם בלילה וכן בחוה"מ למ"ד חוה"מ לאו זמן תפילין וע' (מו"ק י"ט) וצ"ע ואכ"מ להאריך:
ע"כ נדפס שם בראש הספר הנ"ל בעז"ה]
והנה הראיה הנ"ל שכתבתי בעז"ה מהא דפ' אין מעמידין ד' ל"ט, דאשה ג"כ יכולה לקשור תפילין לאיש מדאמר שם מעשה באשה א' כו' וכמש"ל, הן מצאתי כעת בעז"ה להראשונים ז"ל שהביאו ראיה זו ג"כ והוא בהגהות מיימוני פ"א מה' ציצית אות ט' שכתבו שם דאין להקשות על ר"ת ז"ל שכ' דאשה פסולה נתקן הציצית מהא דאמרי' שהיתה אשתו קושרת לו תפילין דלא היתה קושרת אלא מסייעת לו לקשור (והיינו כמש"ל ג"כ בעז"ה די"ל שלא היה שם רק סיוע שלה לבד בזה) א"כ [צ"ל אי נמי] לא נאסר באשה אלא תיקון הדבר כגון כתיבה כו' אבל קשירה לאו תיקון המצוה הוא ומצית למיעבד עכ"ל שם (ומש"ש בשם תוס' גיטין בזה לא נמצא שם בתוס' גיטין מ"ה שלפנינו ע"ש) והנה גם הם נסתפקו בדין זה אם האשה בעצמה יכולה לקשור תפילין לאיש או שאינה יכולה ק לסייע לו בזה וכמ"ש אולם עיקר הראי' שכ' בהגהות מיימוני הנ"ל מהך דפ' אין מעמידין הנ"ל כבר כתבנו לעיל דאין ראיה משם כלל באמת למ"ש להגיה שם רשב"א א' משום ר' מאיר כו' וכמש"ל דר' מאיר לטעמי' דס"ל באמת בעירובין צ"ו דנשים חייבות בתפילין וכמש"ל בזה ואף אי אתיא אליבא דר' יהודה ג"כ אין ראיה משם כלל דהרי ר' יהודה נמי ס"ל התם דנשים חייבות בתפילין וכמש"ל בעז"ה וצ"ע ע"ד הגהות מיימוני הנ"ל באמת בזה ובמק"א יבואר אי"ה: