אור ברסלב
ראשית בכורים חלק שני › סימן ג

ראשית בכורים· הרב בצלאל כהן

חלק שני · סימן ג

סימן ב

חגיגה ט ע"א ומי אר"י הכי והאמר חזקי' נטמא ביום מביא כו' ומצויין שם בכריתות ט' וכ"פ ברש"י ובתוס' דקאי אהא דנזיר מביא קרבן ח' על טומאות הרבה ע"ש וכל הסוגיא תמוה מאוד לפירושם ז"ל דמאי ענין תשלומין בנזיר שנטמא שני פעמים לחיוב ראיה בעזרה ביו"ט כלל ועוד דהרי הדחיה בנזיר הוא משום לילה דלא חזי לקרבן וא"כ לא דמי לדחיית חיגר ביו"ט א' דגברא לא חזי וכמ"ש התוס' בכ"מ לחלק בין יומא לא חזי לגברא ל"ח והגאון בעל טו"א ז"ל האריך בזה בכ"מ ג"כ יעו"ש ועוד דבמאי דמשני שאני טומאה דיש לו תשלומין בפסח שני קשה טובא ג"כ דקרבן ראשין לאו משום טומאה לא הוי חזי רק משום לילה (וזה יל"ק) אולם בלא"ה הקשה כאן הטו"א ז"ל טובא על שיטת רש"י והתוס' בזה ולא העלה דבר ברור כלל ע"ש והיותר תימא לענ"ד דבכריתות ט' במקומו דהתם תנן הך דנזיר שנטמא טומאות הרבה ושם פליגי רבי ור"י בר"י אי חיילי עלי' נזירות בז' או בח' ע"ש והנה לא הובא שם כלל בכל הסוגיא הך דנטמא ביום כו' דפליגי הכא חזקיה ור"י ובאמת טס"ה מה שנרשם בכריתו' ט' וצ"ל ח' אבל שם ג"כ לא קאי אנזיר כלל רק רש"י ז"ל פי' גם התם כן ע"ש ובאמת למאי דקי"ל בנזיר י"ח כחכמים דעיקר תליא רק בחטאת וכמ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' נזיר הלי"ב ט"ו דקרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו ע"ש א"כ לא משכח"ל ש להך פלוגתא דחזקיה ור"י בנטמא בלילה גבי נזיר כלל:

ולכן נ"ל לפרש בעז"ה דהך דנטמ' ביום כו' באמת ביו"ט עצמו קאי ולא אנזיר כלל וה"פ נטמא ביום כלומר ביו"ט ראשון לאחר שהאיר המזרח נטמא בשרץ וטיהר למחר מביא כלומר לכו"ע חייב להביא קרבן עולת ראיה למחר שכבר נתחייב בתחלת יום ראשון בבוקר בקרבן אבל נטמא בלילה אינו מביא עוד לחזקיה שכשהאיר המזרח ביו"ט א' כבר היה טמא ואף שטיהר עצמו בשני משום דשני תשלומין דראשון הוא וכ"ה בירושל' להדיא דגרסי' התם אף בטמא כן נטהר בשאר הימים ע"ד דחזקיה פטור וע"ש בק"ע ובש"ק ולפמ"ש הירושלמי והבבלי עולים כאחד ור"י פליג דאף שנטמא בליל יו"ט א' נמי מביא למחר ביו"ט ב' כשיטהר וס"ד דמקשי משום דס"ל לר"י דתשלומין זה לזה ורצה לדחות דלא דמי חיגר לטומאה משום דטומאה יש לה תשלומין בפ"ש וה"נ יש תשלומין לטמא ביו"ט ראשון אף לר"י דס"ל תשלומין דראשון גבי חיגר ודחי דבפ"ש גופיה לאו תשלומין דראשון הוא ומשו"ה מסיק דהתם טעמא דר"י משום דלילה אינו מחוסר זמן והוה ליה כנתחייב כבר בראשון בתחילת ליל ראשון משא"כ בחיגר מעיו"ט וכל יו"ט א' דלא הוי חזי בלילה כלל וא"ש כל הסוגיא בפשיטות ובכריתות ח' לא מייתינן התם רק להמסקנא דהכא דכיון דס"ל לר"י תשלומין לראשון וע"כ ה"ט דאמר אם נטמא בלילה מביא משום דס"ל לילה אינו מחוסר זמן ולאו מנזיר פריך נמי התם דאיו"ט קאי וכמ"ש ונלע"ד ברור דהרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' חגיגה נראה שהוא ז"ל מפרש סוגיא זו כמ"ש בעז"ה שכתב בה"ה שם וז"ל אם נטמא בליל יו"ט א' אע"פ שטיהר למחר (ר"ל ביום שני לאחר הערב שמש) פטור אבל אם נטמא ביום ראשון ה"ז חייב להביא כו' כשיטהר עכ"ל והרב בעל כ"מ ז"ל הביא ע"ז פירש"י ז"ל הנ"ל דגבי נזיר מהנייא פלוגתא דחזקי' ור"י ומכאן נלמוד ג"כ לראיה ע"ש בכ"מ וכ"ד תמוהין שכבר נודע דרך רבינו ז"ל שכל דין שאינו מפורש בש"ס רק שצריך ללמוד דבר מדבר אין דרכו להביא רק בלשון יראה לי וכה"ג אמנם לענ"ד האמת יורה דרכו דהרמב"ם ז"ל ודאי שהי' מפרש באמת לפלוגתייהו דחזקי' ור"י ביו"ט עצמו ולא בנזיר כלל וכמ"ש בעז"ה וא"ש שכל דבריו ז"ל מפורש בש"ס ממש רק דפסק כחזקי' דלילה מחו"ז משום דרבי' דר"י הוה וכדקיי"ל בכ"ד [ובהכי א"ש בפשיטות מה שתמה הכ"מ בפ"ו מה' בכורות הי"ד על שהשמיט רבינו ז"ל הא דארי"ש בזבחים י"ב ליל ח' נכנס לדיר להתעשר ע"ש ולק"מ דכיון דהך דרי"ש אינו אלא למ"ד לילה אינו מחו"ז כדאר"פ בזבחים שם. והרי רבינו פסק כחזקי' דלילה מחו"ז וכ"כ בפ"ג מה' מחו"כ ה"ד בהדיא דהלילה מחו"ז הוא לכל כו' וע"ש בכ"מ ומשו"ה השמיט הך דרי"ש וא"ש מיהו למ"ש הגאון בעל טורי אבן ז"ל כאן ד"ה לדברי האומר כו' דלא דמי הך דלילה אינו מחו"ז לגבי הקדש בלילה להך דהכא ע"ש נדחה מ"ש]:

אך נראה לכאורה לענ"ד להכריח קצת כפי' רש"י ותוס' ז"ל בסוגיא זו הנ"ל מתוך הסוגיא דשבת קל"ב דאר"י התם דמביום נפק"ל דמילה דחיא שבת ואותיב ליה רש"ל מביום דכתי' במחו"כ ומשני ר"י דהתם אצטריך לביום ולא בלילה ואע"ג דנפק"ל מביום צוותו דחיק התם טובא משום דסד"א הואיל וחס רחמנא כו' בלילה נמי כו' ע"ש והקשה בזה הגאון בעל שאגת ארי' ז"ל בס' נ"ג דלמ"ש התוס' בזבחים י"ב שם דלהכי כתיב ומיום הח' ירצה למעוטי ליל ח' להרצאה ולא נפק"ל מביום צוותו משום דביום צוותו ה"א אם שחט בלילה לא תרד קמ"ל דהכא בליל ח' הו"ל מחו"ז ואפי' אם עלה תרד ע"ש והשהא ל"ל לר"י לדחוקי כולי האי גבי ביום הח' דכתי' במחוסרי כפרה לישני נמי הכי דאי מביום צוותו ה"א אם שחט בליל ח' אם עלה לא ירד ככל שחיטה לילה קמ"ל ביום הח' למימרא דליל ח' הו"ל מחו"ז בבעלים עד יום ח' ואפי' אם עלה. ירד עכ"ד ומה שרצה ליישב שם די"ל דר' יוחנן ס"ל בעלמא נמי כר' יהודא דכל שחיטת לילה תרד ע"ש צ"ע לכאורה למ"ש התוס' בזבחים ק"ח ד"ה לשחיטת דלר' יהודא ודאי דאם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור כדא' שם קי"א משום דאין ראוי להתקבל בפנים לר"י רק דאליבא דר"ש פליגי התם משום דהקודש מקבלו רק שלא היה לו שעת הכושר ע"ש וא"כ ר' יוחנן דא' בזבחים פ"ד דהשוחט בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב לכאורה ע"כ דכר"ש ס"ל דאם עלה לא ירד ונסתר תירוץ הגאון בעל שאג"א ז"ל אולם לשיטת רש"י ותוס' ז"ל שם פ"ה ד"ה לא תהא דר' יוחנן אפי' לר"י מחייב התם ע"ש א"ש ואדרבה ר' יוחנן לשיטתו בזה מדהוצרך שם לטעמא דלא תהא פחותה משוחט בחוץ כו' ואלו לר"ש בלא"ה חייב משום דראוי להתקבל בפנים וע"כ דר' יוחנן כר' יהודא ס"ל (וע"ש בתוס' ובצ"ק דאין הכרח כ"כ די"ל דגם לר"ש אצטריך משום שלא הי"ל שעה"כ וצ"ע ואכ"מ) וא"ש דר"י לשיטתו וכמ"ש:

אך בלא"ה צ"ע טובא דל"ל לר"י לדחוקי התם כ"כ ולמה לא משני בפשיטות דאי מביום צוותו ה"א דלילה אינו מחוסר זמן קמ"ל וביום השמיני דכתי' במחו"כ דליל ח' דמחו"כ הו"ל כמחו"ז בבעלים ונ"מ לחזר ונטמא בליל ח' דאין חייב שתים וכגון הא דראה שתים בליל ח' דאר"י דאינו מביא בסוגיא זו וע"כ צ"ל משום דבאמת לר"י אליבא דנפשי' ס"ל דגם במחו"כ לילה אינו מחו"ז כדמסיק הכא דאליבא דמ"ד לילה מחו"ז קאמר ולי' לא ס"ל וא"ש בפשיט' בזה גם קושית השאג"א הנ"ל דר"י לטעמי' דס"ל דלילה אינו מחו"ז אפי' במחו"כ לא הוי מצי לשנויי כלל דאצטריך ביום הח' למימר דלילה הו"ל מחו"ז ואם עלה ירד דלר"י ס"ל באמת דליל ח' לא הל"ל מחו"ז כלל בכ"ד אפי' במחו"כ וא"ש אלא דעיקר' דמילתא דר"י ע"כ ס"ל דאפי' היכא דכתי' ביום הח' אפ"ה ס"ל נמי התם דליל ח' אינו מחו"ז אינו אלא מהא דאר"י אפי' נטמא בליל ח' נמי מביא והיינו לפירש"י והתוס' הנ"ל דקאי על נזיר שחזר ונטמא בליל ח' וכתי' ביה נמי בפ' נשא וביום השמיני וא"ש דשפיר הוכיח הכא דר"י דאמר ראה שתים בליל ח' אינו מביא ע"כ אינו אלא למ"ד לילה מחוסר זמן גבי מחו"כ ואיהו דידי' ע"כ ס"ל דאפי' היכא דכתי' ביום השמיני אפ"ה ליל ח' אינו מחו"ז כדס"ל ע"כ גבי נזיר וכמ"ש וכ"ז לפירש"י ותוס' הנ"ל אבל למש"ל דר"י וחזקי' לאו לענין נזיר קאי כלל אלא לגבי יו"ט גופי' קאמרי הכי דר"י ס"ל דליל יו"ט ראשון אינו מחו"ז וכמש"ל א"כ מאי פריך הכא ובכריתות מיו"ט אזב ודילמא בזב מודה ר"י דלילה מחו"ז משום דכתי' בי' ביום השמיני בפ' מצורע למעוטי ליל ח' וכמ"ש וכן בסוגיא דשבת קל"ב הנ"ל תקשי נמי דלמה לא שני לי' ר"י דאצטריך ביו' לליל ח' דהו"ל מחו"ז במחו"כ וכמ"ש דהרי לפירושי לא אשכחן בשום דוכתא דס"ל לר"י בהדיא דאפילו היכא דכתיב ביום הח' אפ"ה הלילה אינו מחו"ז רק גבי יו"ט לבד דלא מצינו שום מיעוטא בהדיא בקרא לליל יו"ט ראשון כדמצינו בהדיא במחו"כ וכמ"ש ומוכרח מזה קצת כפי' רש"י והתוס' הנז':

(אך בעיקר הך סוגיא דשבת קל"ב הנז' תקשה לכאורה למ"ש דעיקר סמיך אהא דר"י בנזיר שנטמא דכתיב בי' נמי ביום הח'. וא"כ מאי משני התם הואיל וחם רחמנא עליה לאתויי בדלות כו' והרי בנזיר טמא לא חילק הכתוב בין עשיר לדל לקרבנותיו כלל וכן בזב וזבה אין חילוק בין עני לעשיר כלל אלא במצורע בלבד (אבל ביולדת לא כתי' בה ביום כלל ומ"ש רש"י בד"ה מחו"כ יולדת צע"ק) וא"כ בזב (ונזיר טמא אף דלא נכלל במחו"כ) אכתי תקשי ביום הח' למאי אתי בדידהו ואולי צ"ל דכיון דכל קרבנם אינו אלא עופות וכקרבן דלות (לבד כבש אשם נזיר טמא כבמצורע) היינו הא דחס רחמנא עלייהו כו' וצ"ע (ובאמת צע"ק להמסקנא דאכתי ביולדת דמביאה נמי בדלות אימא דאף בלילה נמי תיתי הואיל וחס רחמנא כו' והרי בדידה לא כתיב ביום כמ"ש ואולי י"ל דכיון דאהדריה קרא במחו"כ מביום השמיני דכתי' במצורע עני ילפינן כולהו מחו"כ מיני' וכדמשני כה"ג עלי' דרבינא התם הא אהדרי' קרא וצ"ע (וע' רש"י כריתות ז' במפלת לאור פ"א דב"ש פוטרין כו' משום דלילה מחו"ז ופירש"י דכתיב ביום צוותו ע"ש ולמ"ש ביולדת לא נפק"ל מביום צוותו כלל אם לא משום דאהדרי' קרא כמ"ש]. ויש לומר עוד קצת בזה דהא אצטריך קרא לב"ה שם ח' להמפלת לאור פ"א דחייבת בקרבן שני מדכתי' או לבת (כ"ה ברש"י שם ד"ה נחזו' ובתוס' פסחים ג' ד"ה אם אך בש"ס שם הגי' הה"א לבת לרבות כו' ונראה דמל' דלבת נפק"ל הכי ע"ש) ומדאצטריך קרא להכי ע"כ ש"מ דהיולדת נמי לא מצי לאתויי קרבנה בלילה כלל דאל"כ קרא ל"ל והרי כבר יצאה לשעה שראויה להביא קרבן וצ"ע (והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות מחו"כ הלכה ד' הנ"ל כ' והלילה מחו"ז כו' חוץ מיולדת בליל פ"א שמביאה קרבן ב' כמו שביארנו וד"ז מהקבלה עכ"ל ולא הביא קרא דאו לבת וגם מ"ש כמו שביארנו הנה בפ"א ה"ח שם לא כתב רק במפלת ביום פ"א והשמיט ליל פ"א וצ"ע וע' בלח"מ שם וגם דבריו צע"ק ואכ"מ) ואמנם במטמא מקדש וקדשיו ושמיעת הקול וביטוי צ"ע מנ"ל דלא ליתו אף בלילה כיון דלא כתיב בהו ביום להדיא ואין לומר משום דאהדרי' קרא וכמ"ש שהרי י"ל דהני קילי טפי דחס רחמנא עלייהו לאתויי אף בדלי דלות כדכתי' בפ' ויקרא (וע' כריתות י' וצ"ע) (וע' זבחים צ"ח ומנחות פ"ג ביום מביום צוותו נפקא כדי נסבא ודילמא אצטריך להני דחס רחמנא עלייהו כמ"ש וצ"ע וע' תוס' ריש מנחות ובמגילה ך' נפק"ל למליקה ולהזיי' מביום צוותו והרי בעופות דמחו"כ אצטריך נמי קרא דביום השמיני כמ"ש וצ"ע וכן ברמב"ם ז"ל פ"ד מה' מעה"ק ה"א לא נפק"ל לכולהו רק מביום צוותו לבד וסיים לפיכך אין שוחטין אלא ביום כו' ובאמת כיון דשחיטה לאו עבודה הוא לא נפק"ל מביום צוותו כמ"ש התוס' במגילה ובמנחות רק מביום זבחכם כדא' במגילה שם וצ"ע ואכמ"ל):

אמנם לענ"ד יש מקום להעמיד פירושי בסוגיא זו דנטמא בלילה דביו"ט. קאי כמ"ש בעז"ה והא דלא משני בקושיא דר"י אדר"י מההיא דזב דזב שאני דכתי' בי' ביום הח' לאשמועינן דליל ח' מחו"ז הוא משא"כ ביו"ט דלא מצינו מיעוטא לליל יו"ט בהדיא רק מביום צוותו וכמ"ש די"ל חדא מגו חדא דמדלא משני ר"י גופיה בשבת שם דאצטריך ביום הח' במחו"כ להכי באמת לאשמועינן דליל ח' דמחו"כ מחו"ז הוא ונ"מ לענין חזר ונטמא וכמ"ש והוצרך לדחוקי טובא דסד"א הואיל וחם רחמנא כו' כמ"ש ולהכי פסיקא ליה להש"ס דר"י אליבא דנפשי' ס"ל ודאי דאפילו במחו"כ לילה אינו מחו"ז וכמ"ש וע"כ דההיא דראה ב' בלילה כו' הוא רק לד' האומר לילה מחו"ז וא"ש:

(ובאמת כן מוכח בירושלמי חגיגה הנ"ל להדיא דחזקי' ור"י גבי יו"ט קאי דקאמר נטהר בשאר הימים ע"ד דחזקי' פטור כו' וע"ש בק"ע) ובהכי א"ש בפשיטות מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב ובפ"א מה' חגיגה ה"ד שם דתשלומין דראשון הם והכ"מ תמה ע"ז דפסק כר"י נגד ר' אושעיא דרבי' הוה ע"ש ולמ"ש א"ש בפשיטות שהרי גם חזקי' בסוגיא דילן ס"ל ע"כ דתשלומין דראשון ופסק ג"כ כרבי' דר"י והו"ל נמי שנים נגד ר"א בזה (והש"ק שם כ"כ ע"פ הירושלמי הנ"ל ע"ש ולמ"ש א"צ לזה דגם בהש"ס דילן ס"ל לחזקי' הכי) והרמב"ם ז"ל לטעמיה דמפרש לפלוגתייהו ביו"ט גופא וכמ"ש וא"ש הכל בעז"ה:

וראיתי לבאר כאן בעז"ה עוד איזה תשובה השייך לדין תשלומי עצרת ולפלוגתא דר"י ור' אושעיא הנ"ל ג"כ בזה ובדרך אגב יתבאר ג"כ בדין קטן שהגדיל בין פסח לעצרת אם מחוייב באותו חג העצרת בכל מצות החג שלא לעשות בו מלאכה עבודה מה"ת ובכל מצות יו"ט או לא וכ"ז יתבאר אי"ה:

תוכן העניינים

ראשית בכורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה